ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
העובדה שבדורותינו אין אימת הדין לא נובעת מכך שכיום כולם מושלמים, ואף לא מכך שאנשים חושבים שהם מושלמים. אחת הסיבות למיעוט אימת הדין היא ריבוי החילונים. דתי מרגיש: "אולי אני לא עושה בתכלית השלמות, אבל יש כל־כך הרבה אנשים שמתנהגים גרוע ממני, אז אני בעצם צדיק. אמנם צדיק יחסי, אבל צדיק".
יש שיר עתיק באידיש, שהולך בערך כך: "מה שאנחנו - אנחנו, אבל כפרות אנחנו עושים. מה שאנחנו - אנחנו, אבל אוזני המן אנחנו אוכלים. מה שאנחנו - אנחנו, אבל נרות חנוכה אנו מדליקים". זהו שיר עממי, שמבטא את התפיסה הפשוטה, שאלה הם דברים שכל יהודי עושה. כשזו הייתה הנורמה הבסיסית, היה לאנשים על מה להתבונן; הם לא הסתכלו רק כלפי מטה אלא גם כלפי מעלה. כשבן־אדם מסתכל למעלה ורואה כל מיני יהודים צדיקים - ליבו נשבר בקרבו, ואז, כשמגיע זמן של התבוננות - הוא מתבונן.
מסופר שפעם הגיע יהודי לבית מדרש של חסידים, והיה שם חסיד שהתפלל. היהודי ישב והסתכל איך מתפלל החסיד, והוא כל־כך התרגש מזה, עד שיצא מבית הכנסת וצעק: "כך נראה בן אדם! איפה הקרניים שלי? איפה הזנב שלי? אני בהמה פשוטה...". כשיהודי יכול להסתכל על זה, אז יש לו אימת הדין - לא רק מפני שאמרו לו שהדגים רועדים במים.
יש סיפור על מישהו שנסע בעגלה טעונה בסחורה שלא שולם עליה מכס. הוא היה צריך לעבור את הגבול, ואם היו תופסים אותו הוא עלול היה להיכנס לצרות גדולות. כשהעגלה הייתה מאה קילומטרים מהגבול, התחיל בעל הבית לחשוש: מה יהיה אם יתפסו אותו, איזה צרות יהיו לו - יחרימו לו את כל הסחורה ובנוסף הוא ישלם קנס, ואולי אף ייכנס לבית־הסוהר. בינתיים, העגלון נוסע ושורק.
כשהגיעו עשרה קילומטרים מהגבול גם העגלון התחיל לחשוש: אם יתפסו את הסחורה המוברחת - גם הוא עלול להיכנס לצרות. אז גם בעל הבית וגם העגלון ישבו מפוחדים. מי עבר את הגבול בלי פחד בכלל? הסוס. הסוס לא פחד - לא במרחק מאה קילומטרים ולא בשום מרחק אחר.
קרוב אליך (663)
הרב שבתי סלביטיצקי
89 - לא טוב לבד
90 - התוועדות עם הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ
91 - שיבת החשק
טען עוד
עברה שנה, ובמשך השנה הזאת עשה כל אחד דברים רבים, אבל רק מעטים עשו במשך השנה מצוות מופלאות. בדרך כלל מה שקורה הוא שאנשים פחות או יותר חיו את חייהם.
עברה שנה, והשאלה אם אדם חטא או לא חטא קצת תלויה בקנה המידה ובמודעות שלו. יש אנשים שזה מעיק עליהם ומציק להם יותר ויש אנשים שפחות, והתשובה שיעשו תהיה בהתאמה. בכל אופן, כשעושים חשבון של השנה שחלפה, מתברר שלעשות תשובה על עבירות זה דבר שיחסית קל וגם יש דרך לעשות אותו. השאלה הקשה היא - איך עושים תשובה על מצוות? איזה פרצוף יש למצוות שאדם עשה?
לדוגמה, נניח שאדם שכח יום אחד ולא התפלל מנחה ואפילו לא התפלל אחר כך תפילת תשלומים, הוא צריך לעשות על כך תשובה. יש אנשים שיש להם עבירות מהסוג הזה. אך, יש אנשים שהבעיה שלהם היא לא בכך שלא התפללו מנחה, אלא בשאלה איזה מין מנחה הם התפללו? זו שאלה לגמרי שונה.
בן־אדם עושה הרבה מצוות, והמצוות האלה הן "נקבים נקבים חלולים חלולים". תשובה על מצוות היא הרבה פעמים משמעותית מאוד, מצויה יותר וגם יתכן שהאדם יזכור אותה.
בראש השנה ויום הכיפורים לא עושים רק פרצופים של יראת שמים. הרבה מהעניין של התפילות בימים האלה הוא שאדם יכול לעשות את הדברים שהוא צריך לעשות - פעם אחת ברצינות.
באופן כללי, חודש אלול הוא חודש שלם שאמורים לעשות בו תשובה. יום הדין בנוי באופן פשוט על כך שעושים סיכום. סיכומים עלולים להיות מפחידים, בן־אדם חושש מה יצא בסך הכל, בין כשעושים סיכום של עסקי השנה או סיכומים אחרים, תמיד יש משהו מפחיד בסיכומים מהסוג הזה, עבר יום ועוד יום - ויום אחד צריך לסכם וזה מפחיד.
בדרך כלל, בן־אדם עסוק בענייניו, אוכל, שותה וישן. יום אחד באים לבן־אדם ואומרים לו: מה הסך־הכל שלך? וזו שאלה קשה ביותר. ראש השנה דורש מאיתנו את הסך־הכל שלנו.
סיפרו על חסיד שהיה סוחר יהלומים, שנהג מדי לילה לסכם את חשבונות היום. פעם מישהו הציץ בחלון שלו וראה אותו יושב וכותב, אחרי שסיים לכתוב את החשבונות שלו ראה שהוא מתח קו מתחת למספרים ורשם "סך־הכל", וישב דומם, ולאחר כמה רגעים רשם למטה במקום את הסכום הכולל: "אין עוד מלבדו"! זה היה הסך־הכל שלו.
בראש השנה לא אומרים וידוי. מה כן קורה בראש השנה? לפעמים קורה שמרימים את האדם בתפילה ביום הזה - והוא מתעלה למעלה, ואז הוא מנסה לעשות דברים בדרגה קצת יותר גבוהה. בתוך כך יוצא שבן־אדם מנסה בעל כורחו להשלים את מה שהחסיר. יכול להיות שזה בעצמו עושה תשובה, לא במובן של חרטה על העבירות, אלא תשובה מתוך התעוררות לדברים גדולים.
לפי מה שאמור בנביאים, לא צריך להתעצב בראש השנה ולא לצום. בספר נחמיה כתוב שעשו עצרת בראש השנה ועזרא אמר לעם ישראל: "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכם". העניין של אימת הדין לא בא מעצבות. ליהודי ששנת הכספים שלו נגמרת בשלושים ואחד בדצמבר יש אימת הדין ממש, הוא צריך לשבת ולסכם דברים והוא בכלל לא בטוח מה יצא לו, יתכן שהוא נמצא בצרות גדולות - חייב כך וכך כספים והוא לא יודע מאיפה להחזיר אותם.
בחודש אלול נהגו לעסוק בדברים המעוררים את הלב, עסקו בספרים המעוררים את הלב - כל אחד לפי ענינו ומקומו. אין משהו אחד שמעורר את הלב באופן אוניברסאלי, יש אדם שמתעורר לבו מספר מסויים, ממאמר מסויים, ויש אחרים שלא מתעורר לבם מזה ומתעורר לבם מדבר אחר. לשבת ולהכות את בשרו בשבטים זה לא דבר שמועיל בכל ימות השנה, וגם לא בחודש אלול. לשבת באלול באֵבֶל זה לא דבר שמועיל. בכל זאת אפשר לשבת ולחשוב על שנה, ולחשוב עליה באופן כללי. הייתה שנה, ומין הראוי לערוך לה סיכום. כשמסכמים כראוי, אז יש דברים שאפשר לעשות ולשנות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
