ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
התשובה - עצם מציאותה הרוחנית של תופעת התשובה, גם ללא קשר ישיר לתיקון של חטא מסוים, משמעותה היא קרבה להקב"ה. לכן, לימדונו רבותינו כי תשובה קדמה לעולם, כמו שמפורש במסכת פסחים: "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן: תורה, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, וכסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח" (דף נד ע"א). לכן, בראש חודש אלול מתחילים ימי התשובה שמשמעותם היא: "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹקים לִי טוֹב".
ימי הדין - בברייתא מבואר כי "רבי יוסי אומר: אדם נידון בכל יום, שנאמר ותפקדנו לבקרים.
רבי נתן אומר: אדם נידון בכל שעה, שנאמר לרגעים תבחננו" (ראש השנה דף טז ע"א, עי"ש בסוגיא).
אם כך, מה המשמעות של יום הדין בראש השנה?
ניתן להסביר כי בתקופה המיוחדת שבין ראש חודש אלול להושענא רבה, פתוחה יותר הדרך להתקרב אל הקב"ה על ידי הנכונות להיות נידון. ההכרזה כי הקב"ה הוא שופט כל הארץ שעושה משפט צדק, גם היא מעלה את האדם על מסלול, שבסופו הוא מכריז: "וַאֲנִי קִרֲבַת אלקים לִי טוֹב".
ימי הסליחות והרחמים - הימים שבהם אנו אומרים סליחות, שבמרכזן אמירת י"ג מידות של רחמים, מובילים אותנו אל יום הכיפורים ואל תפילת הנעילה (בתפילות ראש השנה=יום הדין, לא שילבו חז"ל אמירת י"ג מידות).
הדגש הוא על חיפוש קשר וקרבה אל הקב"ה, תוך מתן מקום מיוחד דווקא למידות הרחמים.
אם כבנים ואם כעבדים - רחמנו. בתקופה זו הבטיח הקב"ה למשה רבנו מחילה בחסד. וז"ל הגמרא: "ויעבר ד' על פניו ויקרא, אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם" (ראש השנה דף יז ע"ב).
גם אמירת הסליחות מטרתן להביא אותנו למצב של "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹקים לִי טוֹב".
סוכות - הכניסה לסוכה יש לה משמעות ברורה של מציאת מחסה תחת כנפי השכינה. השהיה בסוכה בכל רמ"ח האיברים ושס"ה הגידים מבטאת את הקירבה הגדולה ביותר- הכנסה לחופה.
הבית הרוחני שהסוכה מסמלת הוא הבית של כנסת ישראל וקודשא בריך הוא.
האושפיזין המוזמנים בכל יום הם האורחים שמוזמנים לחתונה, שהרי חתונה ללא אורחים איננה חתונה ואף מבחינה הלכתית אין לה דין של נישואין.
לכן ברור כי כל יהודי ויהודיה הנכנסים לסוכה מכריזים בקול רם: "וַאֲנִי קִרֲבַת אלקים לִי טוֹב".
הבה נתפלל כי נזכה כולנו, כלל ישראל, בימים מיוחדים אלה הפותחים את השנה החדשה, להתקרב אל הקב"ה ולזכות בסליחתו ומחילתו, לחזור ולחוש בעצמה כי "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹקים לִי טוֹב".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
