ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
התשובה - עצם מציאותה הרוחנית של תופעת התשובה, גם ללא קשר ישיר לתיקון של חטא מסוים, משמעותה היא קרבה להקב"ה. לכן, לימדונו רבותינו כי תשובה קדמה לעולם, כמו שמפורש במסכת פסחים: "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן: תורה, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, וכסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח" (דף נד ע"א). לכן, בראש חודש אלול מתחילים ימי התשובה שמשמעותם היא: "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹקים לִי טוֹב".
ימי הדין - בברייתא מבואר כי "רבי יוסי אומר: אדם נידון בכל יום, שנאמר ותפקדנו לבקרים.
רבי נתן אומר: אדם נידון בכל שעה, שנאמר לרגעים תבחננו" (ראש השנה דף טז ע"א, עי"ש בסוגיא).
אם כך, מה המשמעות של יום הדין בראש השנה?
ניתן להסביר כי בתקופה המיוחדת שבין ראש חודש אלול להושענא רבה, פתוחה יותר הדרך להתקרב אל הקב"ה על ידי הנכונות להיות נידון. ההכרזה כי הקב"ה הוא שופט כל הארץ שעושה משפט צדק, גם היא מעלה את האדם על מסלול, שבסופו הוא מכריז: "וַאֲנִי קִרֲבַת אלקים לִי טוֹב".
ימי הסליחות והרחמים - הימים שבהם אנו אומרים סליחות, שבמרכזן אמירת י"ג מידות של רחמים, מובילים אותנו אל יום הכיפורים ואל תפילת הנעילה (בתפילות ראש השנה=יום הדין, לא שילבו חז"ל אמירת י"ג מידות).
הדגש הוא על חיפוש קשר וקרבה אל הקב"ה, תוך מתן מקום מיוחד דווקא למידות הרחמים.
אם כבנים ואם כעבדים - רחמנו. בתקופה זו הבטיח הקב"ה למשה רבנו מחילה בחסד. וז"ל הגמרא: "ויעבר ד' על פניו ויקרא, אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם" (ראש השנה דף יז ע"ב).
גם אמירת הסליחות מטרתן להביא אותנו למצב של "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹקים לִי טוֹב".
סוכות - הכניסה לסוכה יש לה משמעות ברורה של מציאת מחסה תחת כנפי השכינה. השהיה בסוכה בכל רמ"ח האיברים ושס"ה הגידים מבטאת את הקירבה הגדולה ביותר- הכנסה לחופה.
הבית הרוחני שהסוכה מסמלת הוא הבית של כנסת ישראל וקודשא בריך הוא.
האושפיזין המוזמנים בכל יום הם האורחים שמוזמנים לחתונה, שהרי חתונה ללא אורחים איננה חתונה ואף מבחינה הלכתית אין לה דין של נישואין.
לכן ברור כי כל יהודי ויהודיה הנכנסים לסוכה מכריזים בקול רם: "וַאֲנִי קִרֲבַת אלקים לִי טוֹב".
הבה נתפלל כי נזכה כולנו, כלל ישראל, בימים מיוחדים אלה הפותחים את השנה החדשה, להתקרב אל הקב"ה ולזכות בסליחתו ומחילתו, לחזור ולחוש בעצמה כי "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹקים לִי טוֹב".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











