ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות. בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלהיך במקום אשר יבחר, תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם. הקהל את העם האנשים הנשים והטף למען ישמעו ולמען ילמדו ליראה את ה' ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת (ל, יב).
חג הסוכות במוצאי שביעית, הוא הזמן בו נקהלים כל ישראל אל המקדש לשמוע את המלך קורא באזניהם ספר משנה תורה. דרש על כך ר' אלעזר בן עזריה (חגיגה, ג, א):
האנשים באים ללמד. הנשים באות לשמוע. טף למה בא? אלא ליתן שכר טוב למביאיהם. לכאורה אינו מובן, מדוע יקבלו שכר אם אין תועלת בהבאת הטף (כי אם נאמר שהקטנים עצמם לומדים ליראה את ה' כאשר יגדלו, הרי ישנה מטרה בהבאתם, ואין צורך לומר כדי ליתן שכר למביאיהם).
אלא נראה שמצות הקהל עיקרה להורות שעם ישראל על כל שדרותיו הוא עם אחד המהווה חטיבה אחת אשר אחד משלים את השני. ולפיכך לאחר שנת השמיטה כאשר הובלטה אחדותן של ישראל בשמיטה. כאשר כולם היו שווים בזכות לאכול פירות וכל גידולי השדה מכל שדות ארץ ישראל, ולא היה ניכר מי הבעלים על השדה ומי רק אורח בה, ובחג הסוכות מועד בו האדם מרגיש את ארעיותו בעולם באופן מיוחד )כאשר ביארנו בעזרת השם בפרשת אמור). ובעיקר בחג החל במוצאי שביעית כאשר לא כמו בכל חג הסוכות שהאסמים מלאים והיקבים משיקים תירוש וכו', השנה האוצרות ריקים לאחר שנת השמיטה, ומובן שכאשר האוצרות מלאים יש חשש שאדם ירגיש יותר בחשיבות של עצמו מאשר בשעה שאחרים התחלקו עמו בתנובת שדהו. במועד זה כל ישראל נאספים לא רק המבוגרים אלא הטף אשר אינו מבין ואינו יודע, כל הבאתו היא כדי שיהיו נוכחים כל ישראל. עצם ההמצאות בקרב כולם היא המטרה. שותפות אחדותית זו מביאה אותם לחטיבה אחת גם במישור הרוחני. לאחר שבשנה השביעית ישראל הרגישו במוחש את השייכות ההדדית במזון החומרי, בחג הסוכות הזה הם מוחשים ומודעים את ההשלמה שכל אחד משלים את רעהו ורעותו בקיום העליון התורני של העם.
בזה יש להבין את דברי הגמרא במסכת חגיגה (שם) שרבי אלעזר בן עזריה דרש שלשה דברים (לפי פירוש רש"י שם), דבר ראשון הנזכר לעיל. דבר שני:
אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם (דברים, כו, יז) אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם. ועוד פתח ואמר (קהלת, יב, יא), דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד. למה נמשלו דברי תורה לדרבן? מה דרבן מיכוון הפרה לתלם אף דברי תורה מכוונים לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים. אי מה דרבן מטלטל אף דברי תורה? (כלומר אינם קבועים וניתנים לשינויים) תלמוד לומר וּכְמַשְׂמְרוֹת אי מה מסמר זה חסר? (כאשר תוקעים אותו בכותל הוא נוקב את הכותל) תלמוד לומר נְטוּעִים מה נטיעה פרה ורבה אף דברי תורה. בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת אלו תלמידי החכמים שיושבין אסופות אסופות (קבוצות קבוצות) ועוסקין בתורה הללו מתירין והללו אוסרין הללו מטמאין והללו מטהרין הללו פוסלין והללו מכשירין. שמא יאמר אדם היאך אני למד מעכשיו, תלמוד לומר, נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, דכתיב (שמות, כ, א), וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אף אתה עשה אוזניך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי המטמאים ודברי המטהרים.
נראה שכל שלושת המאמרים הנ"ל שייכים אחד לשני ולא לחנם דרשם ראב"ע ביחד. כפי שהסברנו ענין הקהל הוא האחדת ישראל וזהו שדרש, אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם אף אני אעשה אתכם. ישראל מתאחדים בקבלת מלכות שמים שנאמר, שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד פסוק זה אמרו השבטים ליעקב לפני פטירתו. לומר. מה אתה אין בלבך אלא ה' אחד אף בלבנו. השבטים הרגישו שאף על פי שדרכם נפרדת, אינם עובדי ה' בנפרד, אלא, כולם משלימים אחד את השני בעבודת ה'. ובזה הם ממשיכים את יעקב אביהם שהוא מאחד את כל הכוחות שלהם בכוח, אותם כוחות המתגלים אצלם בפועל. ורק על ידי השלמת אחד לרעהו נבנה בית ישראל. אחדות זו נמשכת בכל דורות ישראל על כן הקדוש ברוך הוא עושה אותנו חטיבה אחת. בהיותנו חטיבה מיוחדת המקורבת להקדוש ברוך הוא יותר מכל משפחות האדמה בהכרח שגם הקדוש ברוך הוא קרוב אלינו יותר.
לבסוף הוסיף ראב"ע, התורה שהיא כלי חמדה שניתן לישראל דוקא. מנחה אותם בדרך הנכונה ומביאתם לחיי עולם הבא. אכן, גם בעולם הזה דומה התורה לנטיעה הפרה ורבה, ומוסיפה ברכה בכל אשר יעשה האדם. כאשר אדם בא ללמד תורה והוא רואה שחכמי ישראל חולקים הללו מטמאים והללו מטהרים עליו לדעת כי נתנו מרועה אחד אל אחד נתנם פרנס אחד אמרן משה קיבל תורה מסיני. התורה שבכתב לשונה קבועה כפי שהקדוש ברוך הוא אמר ונתן (זהו הפירוש אל אחד נתנם). ואילו תורה שבעל פה נאמרה למשה והוא אמרה לישראל בלשונו ולאו דוקא כפי שהקדוש ברוך הוא מסר לו בלשון קבועה. כל הדברים האלו נתנו מסיני, וזהו פרנס אחד אמרן. בתורה שבכתב אין מחלוקת, המחלוקת, כיצד להבין את התורה, קיימת בתורה שבעל פה, לפי שנאמרה כללים וכיצד ללמד מתוך כללים אלו, יש מחלוקת, כיצד לדמות דבר לדבר וכו'. מחלוקת נובעת מתוך השוני המהותי בין החכמים ובגלל השוני שביניהם גם אם הם חיים בתקופה אחת, וכל שכן כאשר הם חיים בתקופות שונות. נמצא שהתורה בכוונה נאמרה כללים כדי שהחכמים יוכלו להבין כל אחד לפי דרכו ואם אדם לומד רק דעה אחת הוא חסר בידיעת התורה. כי שלמות התורה היא בהבנת כל הדעות (כמובן שכל דעות אלו יש להן ערך כאשר הן יוצאות מתוך ידיעת כל התורה ואז אותו חכם השלם בהבנת התורה, לא התורה מתגלית בהבנה מיוחדת לו. אבל אדם שאינו שלם בידיעת התורה גם מחשבותיו הן רעיונות של עצמו, ולא תורה מדברת מתוך גרונו).
לזה כיונו חז"ל שמשה רבינו שקול כנגד ששים רבוא בני ישראל. ביאר הרמב"ן בדרשתו תורת ה' תמימה, ששים ריבוא הם כלל כל הדעות הנמצאות בעולם ולכן התורה ניתנה בהם, כאשר כל צורות ההבנה בתורה היו קיימות. משה שהוא כולל את כל הדעות בכוח קיבל למעשה את התורה בכל צורות הבנתה. ועל זה אמרו חז"ל, מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה בסיני. כלומר, בכוח היתה כבר הבנה כזאת בתורה אלא שאותו תלמיד מוציא אותה לפועל. ודוק"ה. אמנם פסק ההלכה נקבע לפי הרוב משום שכן ציותה התורה להתנהג. אולם ישנו גם פירוש כדעת המיעוט ויתכן שבדורות הבאים רוב החכמים יסכימו לדעת היחיד, ומזמנם והלאה תקבע ההלכה כאותו יחיד שהרבים בחכמי התורה יסכימו עמו. זו עיקר דרשת ר' אלעזר בן עזריה, הקדוש ברוך הוא והתורה בכללותה וישראל, מהווים כולה חטיבה אחת, הגוונים השונים בעם בין בחומר ובין ברוח הינם למעשה דבר שלם אחד וזה באה פרשת הקהל להדגיש בחג הסוכות שלאחר שמיטה.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
