ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
המורה שמע את ההתרחשות, והרגיש ממש לא בנוח, הוא ניגש אל הגביר ולחש לו באוזן: "סליחה, באמת סליחה, אבל אני מכיר את התלמיד הזה, הוא תמיד אומר אמת. אם הוא אומר שזה לא הוא – אז זה לא הוא!". הגביר התרגז. לאיזה בית ספר הגעתי? למי אני תורם את כל הכסף הזה? הוא הלך למנהל, וסיפר לו הכל. המנהל הנהן בהבנה, נתן לו לסיים ואז אמר: "אני מבין שאתה כועס, ובצדק. אז בוא נסכם שתגיד לי כמה עלו הלוחות, ואנחנו נשלם על זה...".
בפרקי אבות (ה, יג) כתוב: "ארבע מדות בנותני צדקה: הרוצה שיתן ולא יתנו אחרים, עינו רעה בשל אחרים. יתנו אחרים והוא לא יתן, עינו רעה בשלו. יתן ויתנו אחרים, חסיד. לא יתן ולא יתנו אחרים, רשע". המשנה מדברת על ארבעה סוגים של נותני צדקה, אך מדוע מי שלא נותן נכנס להגדרה של "נותני צדקה"? למה הוא מופיע כאן?
אברהם אבינו, היהודי הראשון, קיבל ברכות מפורשות מה': "ואעשך לגוי גדול, ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה". חז"ל אומרים על הפסוקים הללו: "אמר רבי שמעון בן לקיש, 'ואעשך לגוי גדול' – זהו שאומרים אלוקי אברהם, 'ואברכך' – זהו שאומרים אלוקי יצחק, 'ואגדלה שמך' – זהו שאומרים אלוקי יעקב. יכול יהו חותמין בכולם? תלמוד לומר 'והיה ברכה' – בך חותמין ואין חותמין בכולם" (פסחים קיז). הברכה הראשונה בשמונה־עשרה מתחילה בשבח של אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב, אבל חותמת רק ב"מגן אברהם". למה באמת לא לחתום במעלה של כולם?
אחד ההסברים מובא בספר "בני יששכר": שלושת האבות, אברהם, יצחק ויעקב, מייצגים שלושה קווים של עבודת ה', שלושה קווים שעליהם עומד העולם – תורה, עבודה וגמילות חסדים. יעקב, שהוא ישראל, מייצג את התורה, שניתנה לעם ישראל. יצחק מייצג את התפילה, כי עבודתו בעולם הייתה לחפור בארות, וגם התפילה היא מעין "חפירה" בנפש, חיפוש ועמידה לפני ה' יתברך. אברהם מייצג את גמילות החסדים. בכל הדורות יהודים למדו תורה, קיימו מצוות ושמרו על המסורת. אך, אומר ה"בני יששכר", הקדוש ברוך הוא רומז לעם ישראל שיהיה זמן לפני ביאת המשיח, שבו רק קו אחד יוותר בתוקף אצל כל היהודים.
הרב ישראל מאיר לאו סיפר פעם, שימים ספורים לפני שאריאל שרון לקה בשבץ שממנו לא קם, שרון התקשר אליו וסיפר לו שלאחרונה הוא מסר הרצאה לפני תלמידי תיכון. במהלך ההרצאה הוא דיבר על כל מיני נושאים, ובין היתר שאל אותם מה זה "מעריב"? התלמידים הכירו רק את עיתון מעריב, הם לא ידעו בכלל מה זו תפילת מעריב. שרון היה מזועזע. הוא אמר לרב לאו שמוכרחים לעשות משהו: "גם אם הם לא שומרים את כל המצוות, לפחות שיכירו את המסורת שלהם!".
קרוב אליך (663)
הרב שבתי סלביטיצקי
104 - החליפו אותי
105 - רוצה לתת
106 - דף חדש עם אבא
טען עוד
חז"ל אומרים בתלמוד הירושלמי: "אין אתה יכול לעמוד על אופייה של אומה זו: נתבעים לעגל – ונותנים, נתבעים למשכן – ונותנים". הכוונה הפשוטה היא שעם ישראל זה עם מאוד מעניין, מצד אחד מתבקשים לתת תכשיטים וזהב לעשות עגל ומביאים, מצד שני הם מתבקשים למשכן ומביאים. מידת הצדקה מוטבעת בהם כל־כך, חודרת לתוך ה"עצם" שלהם, עד שיש בה סתירות. אין הכוונה שזה בסדר לתרום לעגל הזהב, אבל הנדבנות והצדקה כל־כך חזקות אצלם, עד שלפעמים השכל ושיקול הדעת לא עובדים אצלם נכון כשמדובר על לתת. גם בזמננו ניתן לראות את זה: מצד אחד יש אנשים מסוימים שמתרעמים ושואלים למה אנחנו מתאכזרים לערבים, למה החיילים מתנהגים בתוקף, דורשים לתת זכות דיבור למי שמדבר נגד יהודים, תומכים במשפחות של מחבלים וכיוצא באלו. זה לא שהם לא יהודים, אלא בגלל הכלל של "בך חותמין" – מידת הצדקה, הרחמנות וגמילות החסדים של אברהם כל־כך טבועות בהם, עד שלפעמים הם מתנהגים כך בלי דעת. למרות שמעשים אלה לא מבוררים, הם נובעים דווקא מתוך מידת החסד.
המשנה אומרת "הרוצה ליתן". מדובר באדם שלא נותן עדיין, רק רוצה לתת. גם אם הוא לא נותן ולא רוצה שיתנו אחרים, ואין פה בכלל צדקה, בכל זאת, כמו שהסברנו - "בך חותמין", אתה צריך לדעת שכל יהודי במהותו הוא נותן צדקה. רק בגלל חינוך שגוי, אינטרסים או סיבה אחרת הוא נעצר מלבטא את מי שהוא בעצם.
מידה שניה בנותני צדקה היא זה ש"לא יתן ושלא יתנו אחרים". אפילו אדם כזה נמנה בארבע המידות בנותני צדקה. הוא חלק מכלל ישראל. מסופר על רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי אהרן מקרלין שהיו צריכים לאסוף כסף בשביל להציל יהודי שגויס לפתע לצבא הרוסי – ביום חתונתו. האדמו"ר הזקן, שהיה אז עדיין צעיר, ביקש להצטרף אליהם, וכך יצאו השלושה לאסוף את הסכום הדרוש לשחרור החתן. הם הכינו רשימה של כל עשירי העיר, אולם האדמו"ר הזקן דרש שבראש הרשימה הם יוסיפו את אחד העשירים, שגר בבית גדול מחוץ לעיר. העשיר הזה נהג להעניק לכל מי שבא אליו פרוטה שחוקה אחת ויחידה. מרוב כעס על קמצנותו היו משליכים את זה עליו חזרה, והשמועה על מידתו הרעה יצאה למרחקים, אך אדמו"ר הזקן התעקש שיגיעו אליו ראשון, ושני הצדיקים שתמהו על כך הסכימו בלית ברירה.
השלושה הגיעו אליו, וסיפרו לו את הסיפור. הקמצן העשיר כל־כך התרגש והשתתף בצער החתן. הוא ניגש לארון והוציא ממנו... פרוטה שחוקה אחת, ומסר להם. רבי לוי יצחק מברדיטשוב והרבי מקרלין רצו לזרוק עליו את הפרוטה בחזרה ולגעור בו על קמצנותו הנוראה, אך האדמו"ר הזקן - הצעיר קיבל אותה בברכה, חייך והודה לו מעומק הלב. הם פנו ללכת, אך העשיר קרא להם לשוב: "באמת, מצוה כזו גדולה, אולי אתן לכם עוד משהו". והוא נתן עוד סכום פעוט. האדמו"ר הזקן הודה שוב מקרב הלב, וכשהם הגיעו לשער שוב קרא להם העשיר. "אולי אוכל להוסיף עוד משהו, חכו רגע". כך קרה שוב ושוב, עד שאותו עשיר שילם את כל הסכום! כשהגיעו חזרה לעיר, שאלו שני הצדיקים את אדמו"ר הזקן "איך ידעת?". תשובתו הייתה, שלאדם הזה הייתה קליפה על מידת הצדקה. בגלל סירובם המתמיד של העניים, מעולם לא ניתנה לו הזדמנות להרגיש נותן. ברגע שקיבלנו ממנו את הפרוטה, זה יצר אצלו הנאה וטהרת הלב. הסדק הזה בליבו גדל, והוא נתן עוד ועוד.
המשנה אומרת שגם מי שלא נותן – רוצה לתת, אבל הרצון נמצא בבית הסוהר. יש בנו הרבה רצונות כבויים, אך איננו מגלים אותם. לפעמים, ברגע אחד זה מתגלה ופתאום האדם הופך לאדם אחר לגמרי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
