ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
אז היום יש יותר תקשורת, אך האם יש גם יותר התקשרות בין אנשים? האם כל האמצעים האלה מובילים לקשר פנימי יותר, להבנה בין זוגות ובין הורים וילדים, או להיפך - ליותר ריחוק?
כשרוצים להתקשר עם מישהו, צריכים לדבר בשפה שלו. אם הוא מדבר סינית ואנו עברית, הוא ישמע אותנו אך לא יבין ולא יתקשר אלינו. אבל שפה זה לא רק סינית או אנגלית, זה הרבה יותר מזה. כדי שנתקשר עם השני אנו צריכים לדבר על העניינים שחשובים לו, שקרובים ללבו, שאכפת גם לו מהם. לדוגמה, אבי היה כימאי. כאשר הוא נכנס לרבי ליחידות, הרבי דיבר עמו בענייני כימיה, ומזה הרבי עבר לענייני יהדות. עם מדען או מתמטיקאי, הרבי תמיד דיבר בעניינים שלהם.
יש משל לדבר: משפחה אחת מהקהילה שלנו נסעה לחופשה בהרים. אחד הילדים ראה עגל ורצה להכניס אותו לרפת. הילדים ניסו למשוך אותו, אבל הוא תקע שתי רגליים באדמה ולא זז. עברה שם אישה אחת, טבלה את האצבע שלה בכוס סוכר והכניסה לו לפה. העגל התחיל ללקק, וככה היא משכה אותו עם האצבע לרפת.
אתה צריך לתת לשני את מה שהוא צריך, והוא כבר יבוא לבד. לא צריך לדחוף אותו או לשכנע בכוח. רק תן לו הרגשה טובה.
צריך לדבר עם כל אחד מהמקום שלו, להבין במה הוא מתעניין. מה הוא אוהב ללמוד? יש אנשים שאוהבים פילוסופיה. יש כאלו שאוהבים גמרא עם קושיות ותירוצים, או דווקא רמב"ם או משנה. יש שאוהבים הלכה – אפשר להכניס הלכות מהחיים: מה אתה עושה אם מצאת אבידה ברחוב? אם ילד קטן מזיק, מי צריך לשלם? איך שלא יהיה, צריך למצוא מה מדבר אל השני, מה שייך לעולם שלו.
קרוב אליך (663)
הרב נחמיה וילהלם
216 - המפקד התאילנדי
217 - רוצים ולא יודעים איך? קבלו...
218 - הגדולה שבענווה
טען עוד
מה הרעיון? אתה צריך 'לתפוס' אותו בתחילה עם הדברים שמעניינים אותו, ואחר כך תגיע למה שאתה רוצה לדבר עליו. אחרי שהוא מתקרב ללימוד התורה, הקדושה של התורה מזככת אותו.
יש אצלנו יהודי שהגיע מברית המועצות. היום הוא חסיד ירא שמיים, אבל כשפגשתי אותו, הוא היה נגד היהדות לחלוטין. אנטי גמור. הוא סיפר לי שבתקופת השלטון הסובייטי, היה באוניברסיטה קורס חובה להוכיח שאין אלוקים, והוא זכה בפרס הצטיינות בקורס הזה. כשנפגשנו לראשונה, שאלתי אותו אם הוא יהודי והוא אישר שכן. שאלתי אותו אם הוא יודע את ההיסטוריה של היהודים, והוא מאוד התעניין והסכים ללמוד בתנאי שלא נלמד בכלל תורה.
הוא היה מגיע כל שבוע, וישב באופן הפגנתי בלי כיפה. סיפרתי לו על אברהם אבינו, יצחק, יעקב, וכל ההיסטוריה של עם ישראל. מדי פעם הייתי מכניס שם איזה רעיון, אבל השתדלתי לא לדבר "תורה" – רק "היסטוריה". הוא הקשיב ברוב עניין, ואחרי כמה שיעורים אמרתי לו, "אנחנו מדברים כל הזמן בעל פה, אולי נלמד מהספר?". הוא שאל אותי "איזה ספר?", ואמרתי: "ספר התורה, שם זה כתוב". הוא הסכים, ובכל שבוע הגיע ללמוד, עדיין בלי כיפה. אמרו לי: "תגיד לו שלפחות ישים כיפה!", אבל ידעתי שהוא יברח אם אומר לו משהו.
אחרי שנה הוא החליט שהוא רוצה להתחיל לקיים מצווה אחת. הצעתי לו תפילין, והוא קיבל. אחרי כמה זמן נולד לו בן, והוא ביקש ממני שאהיה הסנדק. אמרתי לו, "אני נורא רוצה, אבל אם אתה רוצה שאהיה סנדק, האוכל צריך להיות כשר". הוא ערך את הברית בבית, והסכים להכשיר את המטבח. לאט לאט הוא התרגל לאכול כשר. הוא עבד בבנק, והיה שם חדר אוכל בו כולם אוכלים ביחד. אז הוא הביא אוכל מהבית ואמר לכולם שיש לו בעיות בבטן, והרופא רשם לו דיאטה מיוחדת. פעם מישהו הסתכל לו בצלחת וראה שיש לו שם לחם רגיל, כמו שכולם אוכלים. אז הוא התחיל להתפתל, "לא, לא, זה באמת לחם מיוחד...". לקח לו עוד כמה שנים עד שהוא התחיל לחבוש כיפה, והרגיש שהיא בוערת לו על הראש... אחרי שנים רבות הוא אמר לי: "אם אז היית מבקש ממני לשים כיפה, בחיים לא הייתי מסכים". המפתח שלנו היה היסטוריה. לכל אחד יש מפתח שלו, אנו צריכים לחפש אותו.
מצד שני, פעם למדתי עם מישהו כל מיני נושאים ביהדות, אך לא דיברתי עמו הרבה על מצוות מעשיות. חששתי שזה ילחיץ אותו. ופעם בהתוועדות, כשהלבבות נפתחו, הוא אמר לי: "למה אתה לא אומר לי שצריך לשמור שבת? למה אתה אף פעם לא מדבר איתי שצריך להכשיר את המטבח? שאני צריך להכניס דיני טהרה בחיי המשפחה שלי?". מה אומר לכם, החכמה היא להכיר את האדם שעומד מולנו, לדעת מהם הפתחים שלו ומהי השפה שלו, ושם להיכנס. באוהל של אברהם אבינו היו ארבעה פתחים, הוא דיבר ופתח דלת לכל אחד לפי השפה שלו.
עוד עצה חשובה: הרבי הרש"ב כתב שכל אחד צריך לחשוב כל יום חצי שעה איך לחנך את הילדים שלו. זה דבר נפלא! לא שצריך לחנך חצי שעה, אלא לחשוב איך לחנך. להתבונן על הילד שלנו, מה מדבר אליו, מה חשוב לו. מה גורם לעיניים שלו להתנוצץ ומה חס ושלום סוגר אותו. ואחרי ההתבוננות הזאת צריך להכין תכנית עבודה.
כך בקירוב יהודים: צריך לחשוב על מה לדבר. כדאי מאד לאסוף ולכתוב התוועדויות, סיפורים ורעיונות יפים. כשהיינו בישיבה, אחרי התוועדויות היינו רושמים את הסיפורים בנקודות, ואחרי כמה חודשים היו לנו הרבה סיפורים. תכתוב הכל! אותו סיפור יכול לשמש אותך לשלושה או ארבעה רעיונות שונים. היום אנשים לא יכולים לשמוע יותר מעשר דקות־רבע שעה של תוכן רעיוני. אז אתה מכניס פה סיפור ושם סיפור, וכך תוכל להחיות את השיחה ולחדור ללב שלו. הרבה פעמים הוא יזכור את הרעיון דווקא על ידי הסיפור או הבדיחה שסיפרת. אך אל תבזבז תחמושת סתם להבל ולריק - תמיד תחבר את המסר לסיפור ולבדיחה.
לפעמים קשה להגיע לאנשים. יש יהודים שלא רוצים לדבר על יהדות. דבר ראשון צריך לדעת שזה סימן שהם קשורים מאוד ליהדות. אם בני זוג באים ומתחילים להתלונן ש"הוא אמר לי כך" ו"היא עשתה לי כך", והם כועסים אחד על השני, דבר ראשון צריך לומר להם: "טוב מאוד! זה סימן שיש לכם קשר עמוק ולכן אכפת לכם מה שכל אחד אומר לשני".
במצב שתיארנו עליך לדבר על הכל, חוץ מיהדות. תיצור איתו קשר אישי, תאהב אותו, והוא יתקשר אליך. לפני כמה זמן עשו כינוס של כארבעים שלוחים שעוסקים בהפצת היהדות בקרב צעירים וסטודנטים. המנחה ביקש מכל אחד לומר את שמו ומקום שליחותו ובמילה אחד להגדיר מהי אצלו שליחות. שליח אחד אמר שאצלו שליחות זה להיות "פרזיט". והוא הסביר: פרזיט זה אחד שחושב רק על עצמו, אצלי שליחות זה רק לתת ולתת בלי לחשוב בכלל על לקבל, אז אני מתמקד רק במה שאני צריך לעשות ולא במה שהשני צריך... שליח אחר אמר שאצלו שליחות זה "מהפכות". שליח אחר אמר שאצלו שליחות זה "אהבה".
אחרי שהתקשרתם תוכלו לדבר על הדברים החשובים באמת. כשהתחלתי את השליחות שלי, היו מקומות שהיה קשה מאוד להיכנס אליהם. אז אמרתי להם שאני כותב מאמר על מצב היהדות בחוץ לארץ, נכנסתי לשם עם מחברת ועיפרון והתחלתי לשאול אותם שאלות. "כמה שנים אתה חי פה? למה אתה הכי מתחבר ביהדות? מהי היהדות בשבילך? כמה יהדות אתה חושב להעביר לילדים שלך? אוו, זה מאוד מעניין מה שאמרת, אתה יכול להרחיב קצת?". אתה אומר איזה וורט, הוא עונה לך, ואז אתה שואל אותו: "באמת מעניין, מה לדעתך היה 'עץ הדעת' - תפוח? איזה חטא כבר יכול להיות מתפוח?..." ולאט לאט אתה מדליק את הניצוץ שבו. גם מאוד חשוב לדבר על השורשים שלו, בוודאי יש איזה רב או צדיק במשפחה שלו, ואז תחפש חומר עליהם, תקבע איתו שיעור בספרים שלהם. זה עובד נפלא!
אי אפשר לתכנן. צריך לחשוב על זה בזמן אמת. בהתחלה זה הולך קשה ועם הזמן לומדים ומשתפרים. אם יש איזה וורט או סיפור יפה, אתה מספר לו את הסיפור הזה. אל תשאל אותו: "רוצה להניח תפילין?", אלא: "הספקת כבר להניח היום תפילין?". ככה אתה נותן לו את האפשרות לצאת מזה, כדי שהוא לא יענה לך "לא". מקסימום יגיד כן, אולי הוא כבר הניח... כשאתה מזמין אותו להניח תפילין אתה לא רוצה רק את המצווה, אלא את האדם. יכול להיות שהצלחת לגרום לו להניח תפילין אבל לא התחברת אליו, אז הפסדת אותו.
בהלכה יש כלל שאסור להיכנס סתם לחנות ולשאול מחירים אם אין לך כוונה לקנות. זה נקרא "גניבת דעת". אבל בימינו זה מותר, למה? כי המוכר רוצה שיכנסו אליו לחנות אפילו שלא יקנו, בגלל שתי סיבות. דבר ראשון, ככה החנות שלו נראית מלאה יותר. ושנית, גם אותו אדם – היום הוא רק נכנס ומחר הוא יקנה. יש אחד שאתה יודע שהוא לא יקנה, לפי האף אתה רואה שאין לו שקל, ובכל זאת תשקיע בו – אולי תפסיד עסקה, אבל תרוויח קליינט. וזה נכון בכל דבר בחיים, גם בהפצת היהדות. תזמין אותו לשיעור גם אם הוא לא יבוא. הוא יהנה שאתה רוצה עמו קשר, באותו רגע שהוא שומע על שיעור תורה או על פעולה אחרת. לרגע אחד הוא קרא מסרון מהנשמה.
אם שואלים אותך שאלה, אל תנסה לבלף. זה בסדר לומר "שאלה טובה, אני לא יודע". תגיד שלקראת השיעור הבא תבדוק, ובאמת לך תבדוק ותענה. ואם ייקח עוד הרבה זמן עד שתיפגשו, תתקשר אליו ותמסור לו את התשובה. הוא מרגיש שאתה מתייחס אליו ברצינות, ושאלה שלו היא שאלה טובה ומילה שלך היא מילה. אתה מתקשר אליו, ודרך התקשורת נוצרת התקשרות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
