ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עפרה מרמלשטין
בתורת הסוד ובחסידות מוסבר כי ארבעת החלקים המרכזיים בתפילה הנם: ברכות השחר והקורבנות, פסוקי דזמרה, קריאת שמע וברכותיה ותפילת שמונה־עשרה.
ארבעת חלקי התפילה מכוונים כנגד בחינות שונות בנשמתנו (נפש, רוח, נשמה, חיה־יחידה) וכנגד ארבעת העולמות (עשיה, יצירה, בריאה, אצילות). אלו ארבע דרגות שונות של התגלות ה' בעולם ובנו המתעוררות בשעת התפילה.
ברכות השחר והקורבנות – קשר בסיסי
לפני תחילת המסע, אל לנו לצפות לחשיבה או רגש עמוקים. בשביל להתחיל לנוע מהחוץ פנימה אנחנו צריכים בעיקר להיזכר שיש אלוקים ושהוא נוכח בחיינו; סוג של הכרה בסיסית, קבלת עול מלכות שמיים, שתוכל להתפתח בהמשך לרבדים עמוקים יותר.
החלק הבסיסי הזה מתחיל בהכרזת "מודה אני" – החיים אינם מאליהם אלא מתנה ממנו. בברכות השחר אנחנו סורקים את הגוף ותפקודו ומודים על הדברים הפשוטים וההכרחיים ביותר. בהמשך, באמירת הקורבנות אנו מדברים על החלק המעשי של הקורבנות שכנגדם נתקנה התפילה.
קרוב אליך (663)
הרב שבתי סלביטיצקי
114 - חלק אלוה ממעל ממש?
115 - לעלות בסולם
116 - כח דהתירא עדיף" או "המחמיר תבוא עליו ברכה"?
טען עוד
פסוקי דזמרה – להתלהב!
עכשיו אנחנו יוצאים מהבית לטיול בטבע. אנחנו מתבוננים סביב, מתפלאים ומתרגשים מיופי הבריאה. חשיבה עמוקה עדיין אין כאן, אלא רגש מתפרץ. אם בשלב הראשון דמינו לתינוק, כעת אנו מלאי מרץ והתפעלות כילדים.
אנו "מונים כמרגליות" את דברי השבח של דוד המלך בתהילים, בריאת שמים וארץ יש מאין, גדלות ה' והשגחתו על כל פרטי הברואים שבכל העולמות. הרגש מתעורר, האדם משתוקק לקדוש ברוך הוא חיי־החיים ומתמלא התפעלות מכך שה' הוא "הדבר האמיתי". הפסוקים מותירים בנו רושם עז ומעוררים בנו את הרצון להימשך אחרי ה' ולאהוב אותו. הללו־יה!
קריאת שמע וברכותיה - מקבלים עומק
בחלק השלישי אנו נדרשים לעמול ולהגיע לקיום מצוות "ואהבת". בחלק זה מופעלת התבוננות מופשטת יותר במלאכים, בעולמות העליונים ובנו - נשמות ישראל; אהבתו העצומה של ה' אלינו, בחירתו בנו, יציאת מצרים וקבלת התורה.
כמובן שהשיא הוא ב"שמע ישראל" - אין עוד מלבד ה', בכל העולמות ובכל רוחות השמים, "ה' אחד". דווקא כאן, מתוך פיתוח הדעת נובע רגש בוגר ועמוק "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". הקשר עם ה' הופך לממשי וארוך־טווח.
שמונה־עשרה - המפגש הישיר
לאחר כל העבודה, הגענו ליעד. בשקט בשקט, כורעים ומשתחווים בביטול מוחלט אל מול האין־סוף, הא־ל הקדוש.
מתברר כי הגלים הגדולים של התובנות, ההתפעלות וההתרגשות היו רק הרעש שלפני, הסערה שלפני. ברגעי הדבקות הגדולים ישנו ביטול עמוק כל־כך עד שאנו נאלמים דום ומבקשים "ה' שפתי תפתח".
אנחנו בהיכלו של מלך, רואים איך הוא מביט ישירות לתוך עינינו, נוכחותו חודרת לתוכנו. הרגליים ישרות כמלאכים, העיניים עצומות ואנחנו נמצאים במקום אחר ומתמלאים בושה ויראת הרוממות. נפעמים אנו לוחשים את אשר על ליבנו. איננו מדברים עליו אלא אתו! איננו חושבים או מרגישים כלפיו אלא דבוקים בו!
נחיתה רכה
התפילה אינה מסתיימת, החוויה העצומה מזקיקה נחיתה רכה. קטעי התפילה שלאחר שמונה־עשרה, מאפשרים לנו ליצור כלים שיכילו את עומק הטלטלה החיובית שחווינו.
אנו יורדים בצורה מבוקרת חזרה למטה, ומאפשרים לתרגם את השפע של קרבת אלוקים אל תוך עולמנו הרגיל. כך יורדת הקדושה מעולמות פנימיים אל תוך החיים שמצפים לנו מעבר למפתן בית הכנסת.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.












