ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- רחל אמנו
אישה צעירה, יפת-תואר ואצילת נפש.
יהלום נדיר שזוכים לפגוש פעם בכמה דורות.
לבחיר ליבה נדרשו שניות ספורות ומבט חטוף כדי לדעת שמצא את האישה של חייו וללא מילים הוא נשק לה ובכה.
היא גדלה בביתו של אביר הרמאים, נוכל ערמומי שלא בחל בשום אמצעי כדי לספק את תאוות הבצע שלו, אך זה לא מנע ממנה לפרוח ולהיות ההפך הגמור ממנו. טהורה, עדינה וטובת לב עם נדיבות ויכולת הענקה אינסופית.
האם הכרתם פעם אישה שהייתה מוכנה לוותר על אהוב ליבה למען מישהי אחרת?
אישה שהיה בידה דרך למנוע מעצמה את האסון הצורב אך היתה מוכנה להקריב את אושרה לעולמים כדי שאחותה לא תתבזה ותושפל לעיני כל?
ואפילו ביחס לאביה - למרות כל מה שעולל לה כשגזל ממנו את אהוב ליבה בליל כלולותיה ולא שעה לתחנוניה - כאשר היא נפרדת ממנו כעבור שנים היא דואגת לו ומנסה להצילו מהמשך השקיעה בסיאוב של עבודה זרה. היא גומלת לו טובה תחת רעה ומחביאה את התרפים גם כאשר היא משלמת על כך מחיר גבוה וסופגת קללה איומה "עם אשר תמצא את אלוהיך – לא יחיה".
לא היה דבר בעולם שרצתה בו יותר מאשר ילד משלה.
ללטף את שערו הרך, להביט בעיניו התמימות, לאמץ אותו אל ליבה ולגדל אותו באהבה.
ודווקא היא מתייסרת שנים בערגה וציפייה, בכמיהה ובדמעות – "אנא, בבקשה - הבה לי בנים...".
כאשר הזמן חולף ותקוותה להיות אמא נכזבת היא לא חושבת על עצמה ודואגת לבעלה ולעתיד המשפחה ומוכנה להכניס אישה אחרת לביתה - "בוא אליה ותלד על ברכיי", רק כדי להגדיל ולחזק את בית ישראל.
בסופו של דבר גם החלום שלה מתגשם.
ה' אוסף את חרפתה ומזכה אותה בפרי בטן.
באותו רגע של כאב וייסורי הלידה, בעת שנשים אחרות נשבעות שלא ללדת עוד, שפתיה הסדוקות רק ממלמלות תפילה חרישית - "יוסף ה' לי בן אחר. רק עוד אחד, בבקשה...".
שוועתה מתקבלת במרומים אך היא זוכה לה באופן טרגי.
עבורה, המשפט "במותה ציוותה את החיים", לא היה קלישאה סתמית אלא מציאות נוקבת.
היא מתה תוך כדי שהיא מעניקה חיים לבנה השני, הילד הנוסף שציפתה לו כל-כך...
בת 36 היתה במותה.
צעירה כל-כך, אך ענקית כל-כך.
היא חיתה חיים קצרים אבל כה מלאים,
עמוסי ייסורים וכאב אבל גדושי תפילות וקירבת אלוקים.
היא ספגה פגיעות ועלבונות אך שפעה אהבה והתמסרות בלי גבול.
עשרות שנים חלפו מאז.
משפחת יעקב עברה טלטלה קשה.
מלחמת אחים, מאבקי כוחות והרחקה אכזרית של שבט מישראל.
בבוא היום כשמגיעים עשרת האחים למצרים, רעבים, מבולבלים וחסרי אונים, הם נפגשים עם המשנה למלך. איש אונים ואדיר כוח שלפתע חושף בפניהם סוד מבהיל – "א-נ-י י-ו-ס-ף".
הם נופלים על פניהם אחוזי חרדה.
זה הוא!
הבן האובד שחייו נהרסו בגללם ועכשיו ללא ספק יגיע רגע הנקמה. הוא יגמול להם על כל מה שעוללו לו. הם לא יראו עוד את אביהם הזקן ולא יזכו לשוב לחיק משפחתם.
אולם הם מתקשים להאמין לפלא שמתרחש לנגד עיניהם.
המשביר לכל הארץ פורץ לפניהם בבכי רוגש, מחבק אותם בחום ועיניו מחייכות אליהם באהבה.
הם משפשפים את עיניהם בתדהמה.
האם זהו חלום מתעתע?
או אולי תרגיל ציני שנועד להטעות אותם כדי שהמכה שתבוא אחר-כך תהיה רק כואבת ואכזרית יותר?
אבל לא, משהו בלתי נתפס מתרחש לנגד עיניהם.
אצילות נפש וגדלות רוח מסוג שכמותה לא ראו מעודם.
ממי הוא למד הזה?
כיצד בן אנוש מסוגל להתנהג כך למי שהרע לו ופגע בו?
יש תשובה אחת לשאלה הזו.
הבן האהוב למד את זה מאישה נדירה ומיוחדת במינה.
מאמא שלו.
מאמא שלנו.
רחל אמנו.
האישה שגילתה לעולם כולו שאריכות ימים לא מתבטאת במשך של זמן, אלא בעומק ועושר של קיום.
האישה שנקברה בדרך בנפרד מכולם, אך בזכותה בניה יגיעו בסופו של דבר אל היעד.
האישה שהוכיחה שאפשר לעבור את כל מדורי הסבל וייסורי הנפש ולהישאר איתנה באמונתה ונאמנה לדרכה.
האמא שהיו לה רק שני בנים, אבל הטוב והמסירות ששפעו ממנה, נצרבו בגנטיקה הרוחנית של כולנו וזורמים בעורקים של עם ישראל לדורותיו מאז ועד היום.
ואנחנו הילדים – זוכרים, מתגעגעים אלייך, אמא רחל, ומבטיחים לך להמשיך בדרכך.
"מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה. כי יש שכר לפעולתך ויש תקווה לאחריתך".
היא חיתה חיים קצרים אבל כה מלאים,
עמוסי ייסורים וכאב אבל גדושי תפילות וקירבת אלוקים.
היא ספגה פגיעות ועלבונות אך שפעה אהבה והתמסרות בלי גבול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
