ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו:
אברהם מתאפיין בשמירת "דרך ה' ", ובעשיית "צדקה ומשפט".
המדרש כותב דברים מפתיעים לגבי פסוק זה (ויקרא רבה (מרגליות) פרשת בחוקותי פרשה לו):
ר' ברכיה ור' לוי בשם ר' שמואל בר נחמן: אברהם לא ניצל מכבשן האש אלא בזכותו שליעקב, משל למה הדבר דומה, לאחד שהיה נידון לפני השלטון, ויצא דינו מלפני השלטון לישרף. צפה אותו השלטון באיסטרולוגייא שלו וראה שהוא עתיד להוליד בת והיא עתידה להינשא למלך, אמר: כדיי הוא להינצל בזכות בתו שהוא עתיד להוליד והיא נישאת למלך.
כך אברהם יצא דינו מלפני נמרד להישרף, וצפה הקדוש ברוך הוא שיעקב עתיד לצאת ממנו. אמר: כדיי הוא להינצל בזכותו שליעקב, הה"ד: 'לכן כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם' (ישעיה כ"ט, כב).
ורבנן אמרין: אברהם עצמו לא נברא אלא בזכותו שליעקב, הה"ד 'כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט' (בראשית י"ח, יט), ואין צדקה ומשפט אלא ביעקב, דכת' 'משפט וצדקה ביעקב אתה עשית' (תהלים צ"ט, ד).
חז"ל כותבים שאברהם ניצל מסדום – ואולי אף נברא – בזכותו של יעקב שעתיד לעשות צדקה ומשפט. לכאורה, דבר זה מקטין מאוד את חשיבותו של אברהם. הפסוק שנראה כמתאר את גדולתו של אברהם, מתאר לכאורה את גדולתו של יעקב.
אולם, מסתבר שההפך הוא הנכון: זוהי גדולתו המיוחדת של אברהם. אברהם לא נבחר משום מציאותו בעולם מצד עצמה, אלא משום היותו מוביל לייסודה של כנסת ישראל!
אברהם לא נבחר רק הודות לאישיותו המיוחדת, אלא מפני שהוא עתיד להנחיל לצאצאיו את התכונות הקיימות בו; הוא לא נבחר רק מפני שיחנך את עם ישראל ("יצוה את בניו ואת ביתו אחריו"), אלא מפני שכך יהיה בפועל ("ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט").
אברהם הוא המייסד, המוביל והמחנך הדגול של כנסת ישראל כולה, אך כנסת ישראל היא הסיבה לבחירת אברהם. בגלל הידיעה הא-להית שכנסת ישראל עתידה לצאת ממנו – נבחר אברהם.
עשיית צדקה ומשפט מאפיינת את אברהם, אך מאפיינת ומחייבת גם את זרעו – אותנו. ייתכן שמדובר על עשיית משפט צדק – יושר ומוסר, וייתכן שמדובר על צדקה במובן של חסד, ועל משפט במובן של דין. שילוב של חסד וצדקה עם דין ויושר.
בשני עניינים בתפילה אנו משתמשים בפועל "אוהב". הראשון הוא אהבת ישראל:
וְאַהֲבָתְךָ אַל תָּסִיר מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה', אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
השני הוא אהבת צדקה ומשפט:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.
הקב"ה אוהב את עם ישראל, והקב"ה אוהב צדקה ומשפט. שני תחומים אלה עולים מהפסוק המופיע בפרשתנו, שבו הקב"ה קורא לדרכו של אברהם "דרך ה' ", ומסביר את בחירת ישראל ההולכים בדרך ה', דרך צדקה ומשפט.
יושר וצדק חשובים לכל עמי העולם. אולם, בעם ישראל הם המאפיין המרכזי, הם חלק מהגדרתנו והם עומדים ביסוד בחירת ה' בנו. עלינו לשאוף כל העת לצדק וליושר, עלינו לשאוף לדרך ה', ולהתפלל שכשם שה' אוהב צדקה ומשפט, כך תמיד תימשך אהבתו אלינו: "ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
