ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בן יקוט
מספרים, שרש"י התקשה למצוא שידוך לביתו יוכבד, מפני שהיא האפילה בחכמתה ובחריפותה גם על תלמידיו המובחרים והגדולים ביותר. יום אחד, לאחר שסירבה לכל הצעות השידוך, נדר רש"י שביתו תינשא לראשון שיכנס לביתו למחרת בבוקר. תלמידיו הגדולים נהגו להיכנס לביתו בבוקר לשאול אותו שאלות שהתקשו בהם, כך שרש"י היה בטוח שאחד מהם יכנס הראשון, ויזכה להיות חתנו.
באותו הלילה, המתינה כל המשפחה במתח לדעת – מיהו החתן המיועד. והנה, בהגיע הבוקר, נפתחה הדלת, ולבית נכנס... קבצן עלום שם. רש"י ניסה לתהות על קנקנו, ולמרבה אכזבתו התברר לו שהקבצן הוא עם הארץ גמור. אולם, נדר זה נדר, וההכנות לחתונה יצאו לדרך.
סמוך למועד החתונה, ריחם החתן על כלתו וגילה לה שהוא צדיק נסתר ותלמיד חכם גדול, הלא הוא – רבנו מאיר מרומרוג. לימים, זכו השניים, והעמידו לעם ישראל את שלושת בניהם הגדולים – רשב"ם, רבנו תם וריב"ם, ואת נכדם – ר"י הזקן, כולם גדולי בעלי התוספות.
סיפור יפה. אמיתי או לא? אינני יודע. וודאי רבים יפקפקו באמינותו, שהרי מצווים אנו על ההשתדלות ובחינת עתידנו במאזני השכל, וקשה להניח שרש"י יפקיד את עתיד ביתו בידי האיש הראשון שיזדמן לביתו.
ואף על פי כן, סיפורים דומים קרו בוודאות אצל גדולי עולם שקדמו לרש"י. וכך מפרט המדרש (בראשית רבה, חיי שרה) – ארבעה שאלו שלא כהוגן, מפני שיכול היה לצאת להם עבד או חיגרת. שלושה ענה להם הקב"ה כהוגן, ואחד ענה לו שלא כהוגן. ואלו נענו כהוגן – אליעזר עבד אברהם, שהפקיד את גורלו של יצחק בידי הנערה שתשקהו מכדה, וזכה ברבקה. כלב בן יפונה, שהבטיח את ביתו לאשר יכה את קריית ספר, וזכתה בעתניאל בן קנז. שאול המלך, שהבטיח את ביתו למי שיכה את גוליית, וזכה בדוד המלך. ואחד נענה שלא כהוגן – יפתח, שהבטיח להעלות עולה את אשר יצא מביתו לקראתו, ויצאה ביתו.
נשאלת השאלה – הרי כולם שאלו שלא כהוגן, אם כן - מדוע זכו שלושת הראשונים לתשובה כהוגן, ורק יפתח קיבל תשובה שלא כהוגן?
התשובה נעוצה בהמשך המדרש. חז"ל מבקרים בחריפות את יפתח על שלא הלך לחכם להתיר את הנדר. פנחס היה גדול הדור בימי יפתח, ויפתח היה צריך ללכת אליו ולבקש שיתיר את נדרו. אולם, יפתח טען שהוא שופט ונגיד, ולכן פנחס צריך לבוא אליו. גם פנחס היה יכול לבוא ליפתח, אך סירב לעשות זאת בטענה שהוא נביא, ויפתח צריך לבוא אליו. ובינתיים, כששניהם שיחקו במשחקי כבוד, נחתם גורלה של בת יפתח. זו הסיבה ששניהם נענשו – מפנחס הסתלקה רוח הקודש, ויפתח חלה במחלה קשה.
נמצאנו למדים, שיפתח היה חסר במידת הענווה, ולכן לא היה בביטול גמור לה'. אדם, 'ששואל שלא כהוגן', מפקיד את גורלו בידי שמיים. אדם כזה יקבל תשובה כהוגן רק אם הוא בביטול גמור לה'. לעומתו, אליעזר עבד אברהם היה איש של ענווה, איש של ביטול גמור לה'. עניין זה מובלט בכך, שבכל הפרשה – שמו של אליעזר כלל לא מוזכר, ובמקום זה הוא נקרא – העבד. וכך גם אליעזר מכנה את עצמו – "עבד אברהם אנוכי", הצהרה המעידה על ביטול וענווה. גם שאול וכלב מצטיינים במידת הענווה.
מכאן, יכולים אנו ללמוד יסוד חשוב בעניין התפילה. בתפילתנו, אנו וודאי שואלים כהוגן, ואיננו מחייבים את ה' לענות לנו באופן מסוים. ובכל זאת, אף אנו בתפילתנו נזכה להיענות כהוגן, בתנאי שנבוא מתוך תודעה עמוקה של ענווה וביטול לה'. ויהי רצון שיהיו אמרינו לרצון לפני אדון כל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.













