ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הפסוק הזה חשוב בגלל שלמען האמת, כשמישהו שאוהב אותך נותן לך ברכה – אין בכך מעלה כל־כך גדולה. אבל כשמישהו כמו בלעם הרשע מברך אותך – זה סימן מובהק לכך שיש כאן מעלה מיוחדת. אך מה בדיוק פירוש הפסוק? מה הוא ראה שגרם לכך שהשכינה נכנסה בו והוא עמד לברך את עם ישראל?
לפי הפירוש הפשוט, מסביר רש"י: בלעם ראה שפתחי האוהלים של בני ישראל אינם פונים זה לזה. חז"ל למדו מכך הלכה למעשה, שלא פותחים חלונות ופתחים של שכנים זה מול זה. הסיבה לכך היא צניעות ו"היזק ראיה", וזו אכן מעלה מיוחדת שיש בעם ישראל.
אולם יש פירוש עמוק יותר: פתח משמש לשני דברים – גם ליציאה מהפְּנים לחוץ, וגם לכניסה מהחוץ לפְּנים. יש אנשים שכל החיים שלהם מתנהלים מבחוץ. ריקנות עצומה בפנים וחוסר עצמיות גורם לחפש תשומת לב מהסביבה. אדם שכזה חי בשביל החוץ, בשביל ה"שואו", מה יחשבו עלי, מה יגידו עלי. למה אנשים צובעים את השיער בירוק, כחול או צהוב? כי הם מרגישים בפנים חסרי חשיבות, חסרי ערך עצמי, אז הם מנסים לקבל ערך מבחוץ. כשאנשים מצביעים ושואלים עליו, מתייחסים אליו, אפילו אם הוא קצת מוזר – הוא מקבל מזה תחושת ערך. כמו שאדם מבקש צדקה, ככה גם האיש הזה מבקש צדקה של תשומת לב... לפעמים מרוב שאדם ריקני, הוא מרגיש שאין לו 'מה למכור' חוץ מדברים חיצוניים. גם ילדים מבקשים תשומת לב, לעתים בדרכים לא טובות. הם מרביצים, צועקים, משתוללים, והם עושים זאת רק כדי לקבל תשומת לב מהמבוגרים. אך מי שיש לו פנימיות של בעל ערך, לא צריך להבליט עצמו כלפי חוץ.
בני ישראל הרגישו שמה שיש להם למכור זה לא רק תשומת־לב, אלא שיש להם הרבה בפנים. הם רוצים לשמור על הערך העצמי הזה, לכן הם לא פותחים את האוהלים. הם לא זקוקים ולכן גם לא מחפשים מבטים ומחיאות כפיים, הם לא רוצים שכולם יסתכלו וייגרם להם היזק ראיה, "עין הרע".
יש אצלנו בחורה שחזרה בתשובה. הוריה רצו שהיא תלמד באוניברסיטה, אך היא לא רצתה. הם לחצו עליה, עד שיום אחד היא פשוט קפצה מהחלון, קנתה כרטיס טיסה לישראל, נכנסה לסימנר והתחילה חיים חדשים. האמא עשתה רעש גדול אך בסוף נכנעה והסכימה לדרך החדשה של הבת. היא התחתנה, יש לה, ברוך ה', משפחה, וההורים שלה היום הכי מרוצים דווקא ממנה יותר משאר ילדיהם. כששאלו אותה למה היא החליטה לחזור בתשובה ולעזוב את כל מה שהיה לה, היא ענתה שכשהיא למדה בבית־ספר לא דתי, היא הרגישה שכל השיחות עם החברות היו על איך למשוך תשומת לב מהסביבה. היא הרגישה ריקנות עצומה והתביישה שהיא מתמלאת רק מהתייחסות של אנשים אחרים. זה דחף אותה מאוד לחפש משמעות לחיים, ולבסוף היא התקרבה ליהדות.
הנקודה השנייה שיש בפתח היא מהחוץ לפְּנים. אדם שהבן שלו לקראת בר־מצווה חושב, איזה בר־מצווה נעשה? השכן ערך אירוע לשלוש מאות איש, אז גם אני רוצה. הוא לוקח הלוואות, אוסף כספים. יוצא שהשכן מחליט עליו...אדם כזה מסתכל החוצה ומשווה את עצמו כל הזמן לשני, לפי זה הוא שופט את עצמו ואת החיים שלו. כל החיים שלו הם מהחוץ אל הפנים.
בני ישראל לא חששו ממה קורה אצל השכן, מה קורה בטלוויזיה, בתקשורת. אנחנו כבר לא שמים לב כמה החוץ פועל עלינו בלי שנרצה בכלל. יש אמרה של הרבי מקוצק – "אם אני אני כי אתה אתה, ואתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה, אז אני אני ואתה אתה". כשכל אחד יהיה מי שהוא, העולם יהיה מקום יפה יותר.
הלכתי פעם לניחום אבלים, והאבל סיפר לי משהו, חצי בסיפור וחצי בשאלה: "לפני שנתיים אבי היה בארץ, ובמהלך הביקור קיבל שבץ. ישבתי ליד מיטתו בבית החולים, אך לא הייתה שום תנועה בגופו, הוא היה מותש לחלוטין. ברגע מסוים ראיתי שהשפתיים שלו נעות, מיד הצמדתי את האוזניים לפיו ושמעתי שהוא לוחש 'קולה, קולה'. רצתי למטה למכונת השתייה, הכנסתי את כל הכסף הקטן שהיה לי, קניתי שלוש־ארבע פחיות ועליתי במהירות בחזרה.הוא שתה בצמא את כל הפחיות. אחרי כמה ימים הוא הרגיש יותר טוב. הכל הסתדר ברוך ה' וטסנו בחזרה לבלגיה. יום אחד הגיע אבא לביקור בביתי, והצעתי לו לשתות קולה. אבא הסתכל עלי בתדהמה ושאל: 'אני?! קולה?! אני אף פעם לא שותה קולה...'. סיפרתי לו את כל מה שקרה בבית־החולים, איך הוא לחש 'קולה', איך רצתי לקנות לו פחיות ואיך הוא שתה הכל בגמיעה אחת. אבא הסתכל עלי שוב, ולא האמין. 'הרי מימיי לא שתיתי קולה?'... ואני ממשיך בשלי – 'אבל אבא! הרי במו עיניי ראיתי, ובמו אוזניי שמעתי שזו הייתה המילה הראשונה שהוצאת מהפה!'".
החבר שאל אותי איך זה יכול להיות. לדעתי, ההסבר הוא שהפרסומות, הטלוויזיה והתקשורת מכניסות לנו דברים חיצוניים לראש, דברים שהם לא אנחנו אבל הם נכנסים לנו לוורידים. זה מעוות, מתכנת את המוח שלנו מחדש. אנשים רוצים להוציא מאיתנו כסף והם משתמשים לשם כך בכל מיני טכניקות. את זה בלעם ראה בעם ישראל – "אין פתחיהם מכוונים זה לזה". הם חיים לפי מה שהם, ולא מושפעים מדברים חיצוניים. אין ספק שעם הפסוק הזה כדאי לפתוח את הבוקר. לחיים לחיים!
קרוב אליך (663)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
125 - מה זה אומר "תינוק שנשבה"?
126 - קולה! קולה
127 - מחט בפיג'י
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
