ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בכל זאת, מחשש לטעויות קשות בהבנת התורה, שינו הזקנים במספר מקומות את התרגום. נעשה נס, וברוח הקודש שינו כל הזקנים את התורה באותם מקומות, וכך כל התרגומים היו שווים.
השינוי הראשון נגע בפסוק הראשון בתורה, שבו נאמר: "בראשית ברא אלוקים". חששו הזקנים, שיטעו הגויים ויאמרו: לאלוקים קדמה ישות אחרת בשם – 'בראשית', והיא שבראה את העולם. לפיכך שינו וכתבו – 'אלוקים ברא בראשית...".
במבט ראשוני – טעותם של הגויים נראית טפשית, שהרי לנו ברור שהמילה בראשית' נוגעת במימד הזמן, 'בראשית' לשון התחלה, ואין מדובר בעצם או ישות. אמת, טעות זו אינה הולמת את לשון הכתוב, ובכל זאת מי שמעמיק בפסוקים הראשונים בתורה, ישים לב שאכן בלשון הכתוב לא ברור – מה נברא בתחילת העולם.
אמנם, הילדים שרים – 'מה ברא ה' ביום הראשון? ועונים – את האור ואת החושך!' אך בלשון הכתוב, מופיעים בתחילה דברים אחרים שנבראו: "בראשית ברא אלוקים – את השמיים ואת הארץ"! גם המים מוזכרים לפני האור, "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים". ואכן המדרשים והמפרשים מרגישים בקושיות וסתירות אלו, וכבר נשתברו תילי תילים של קולמוסים בעניין. במיוחד האריכו הקדמונים בביאור המילה - 'בראשית', אשר היא לבדה מכילה המון רבדים ומשמעויות.
בנוגע לשאלה – מה נברא ראשון בעולם, שמעתי נקודה עמוקה ויפה בשם האדמו"ר האחרון ממז'יבוז' זצ"ל – תורה קדמה לעולם, אם כן היא נבראה ראשונה. וכיוון שהמילה הראשונה בתורה היא – בראשית, נמצא שהדבר הראשון שנברא בעולם היא המילה – 'בראשית'.
במילים אחרות, הדבר הראשון שנברא בעולם הוא – מושג הזמן. 'המילה בראשית' משמעותה 'התחלה', כשיש התחלה והמשך יש 'זמן'.
בכיוון זה, מדהים לגלות בדברי רש"י הראשון בתורה, שהתורה הייתה צריכה להתחיל בציווי – "החודש הזה לכם". ציווי זה מבטא את לידת עם ישראל. גם ציווי זה עוסק ביצירת מושג הזמן, יצירת לוח השנה היהודי. אם כן גם העולם וגם ישראל, שתי ההתחלות של העולם, נולדו ביצירת מושג הזמן.
בריאת העולם היא המעבר מה'אין סוף' ל'סוף'. כניסה למושגי הזמן. לכן הבריאה מתחילה בבריאת מושג זה. (אפשר גם לראות הדרגה בבריאת העולם מרוחניות לגשמיות – בתחילה נברא מושג הזמן הרוחני והמופשט. אחר כך – האור, הנראה בעיניים גשמיות, ובכל זאת הוא רוחני. אחר כך המים הגשמיים, אך עדיין נוזלים ומתפשטים כרוח. ורק ביום השלישי – האדמה החומרית והמוגבלת).
רעיון זה הולם את ימי המעבר מתקופת החגים לשנת החולין האפורה. בימי החגים אנו ממריאים למימד האין סופי, זוכים לצאת מגבולות הזמן הרגיל אל החופש הרוחני והגשמי. בימים אלו, עלינו לברוא את מימד הזמן, להכניס את הקדושה לשגרה הקצובה והמדודה.
ובימים אלו, כשעם ישראל עומד במערכה מול אויביו, עלינו להכניס את כוחות הנצח שלנו, להתמודדות המדודה והפרטנית ההולמת באויב ומביאה ביטחון עד לפרטים הקטנים. העובדה שאנו עם נצח, לא מהווה תירוץ להתעלמות מבעיות השעה, אלא עליה להפיח רוח וגבורה להתמודדות היודעת לתת פתרון עד לפרט הקטן. ויהי רצון, שתהיה זו התחלה טובה לבריאה גדולה של כוחות חיים וטוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
