ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
העבודה אל השם יתברך אשר יש לישראל בגלותם שהוא בכל מקום הוא התפלה… ומה שנקרא התפלה עבודה כמו שבארנו זה למעלה, כי התפלה שמתפלל האדם אל השם יתברך מורה שהאדם נתלה בו יתברך וצריך אליו ואין לו קיום זולתו…
מהותה של התפילה להמחיש את השגחת ה' עלינו, ואת העובדה שאנו תלויים בו וצריכים אותו. למשל, כאשר אדם מבקש רפואה מאת ה' הוא מכריז בזאת שה' הוא רופא חולי עמו ישראל, ושממנו תצמח הישועה. בל נטעה: התפילה אינה גורמת ליראה מה' כי מהותה אינה המחשת גדולת ה' לבדה (כאשר מתארים את הגודל מתגלה קטנותו של האדם ונוצר ריחוק). ההפך הוא הנכון: התפילה יוצרת קרבה ומראה שיש קשר בינינו ובין ה', ושהוא הדואג לצרכינו.
טעם נוסף ניתן למצוא במדרש בפרשתנו, פרשת תולדות. המדרש (בראשית רבה, מ"ה; מדרש תנחומא, תולדות ט') אומר:
ולמה נתעקרו האמהות? ר' לוי משם רבי שילא דכפר תמרתא ורבי חלבו בשם ר' יוחנן, שהקב"ה מתאוה לתפלתן ומתאוה לשיחתן שנאמר (שיר השירים ב') 'יונתי בחגוי הסלע'.
אם כן, האמהות היו עקרות כיוון שהקב"ה רצה בתפילתן. מדרש מוכר זה מכיל בתוכו מסר מדהים! מדוע על האמהות להיות עקרות בגלל שהקב"ה מתאווה לתפילתן? מכאן ניתן להבין שיש משמעות עצמית לתפילה. הקב"ה יודע שלבני האדם יש צורך להתפלל, ומאידך הקב"ה כמקור הטוב רוצה שנתפלל לפניו. ומכאן שמשמעות התפילה היא מפגש וחיבור. מפגש דרך הבנת התלות, מפגש של מיזוג רצוננו ורצון הבורא, מפגש שאמור לתקן אותנו ולהשפיע עלינו. מפגש שנותן לנו את העוצמה בעולם הזה.
רעיונות אלה עולים מדבריו של רבנו בחיי (כד הקמח, תפילה, ד"ה ה' א-להים):
נראה לי כי זה יורה כי אין העקרות עיקר הסיבה אלא התפילה, ולא בא העקרות אלא בשביל שתבוא התפילה. אם כן, התפילה עיקר!
הרב קוק (בעולת ראיה) מבאר את ההשפעה המיוחדת של התפילה על האדם:
ההבדל בין מי שמתפלל ובין מי שאינו מתפלל, איננו בזה שהראשון מייחד שעה ביום לתפילתו והשני איננו מייחד שעה זו לשם זה. יש כאן הבדל עיקרי. אופן חייהם של שני אלה שונה לגמרי: אותה שעה של תפילה, מטביעה חותם מיוחד על כל היום כולו [מובא באורות התפילה, עמ' 82].
יומו של המתפלל מתחילה ועד סוף מושפע מתפילתו. בימינו ניתן להמשיל את הדבר למכשיר סלולארי. ללא טעינה – המכשיר מפסיק לעבוד. אנו זקוקים מדי יום לטעינה, לחיבור למלך, לחיבור למקור. חיבור שממנו יושפע כל היום כולו.
ואם כך, צד אחד בתפילה תפקידו להראות שאנו תלויים בקב"ה, שאנו מאמינים בהשגחתו ויודעים שכל דבר בעולם בא מכוחו. ויש גם עניין נוסף, חשוב לא פחות: התפילה מהווה מפגש, קשר, חיבוק עם ריבונו של עולם. מפגש זה הוא זכות עצומה עבורנו, הוא נותן לנו כוח והופך את כל יומנו להיות מרומם, נעלה וטהור יותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
