ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
"וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם..." (בראשית כו, א).
כך מודיענו הכתוב על רעב בימי יצחק בנוסף על ימי אברהם. רעב נוסף המופיע בימי יעקב אבינו, הופעתו הראשונה נזכרת בחלומותיו של פרעה, בפתרונו של יוסף, ובהמשך מתרחשת בפועל בארץ מצרים ובכל סביבותיה כולל ארץ ישראל, הוא מודגש מאוד בכתוב:
"וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת ... וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם ... וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף כִּי חָזַק הָרָעָב בְּכָל הָאָרֶץ" (שם, מא, נד-נז).
רעב זה קשור לערבות שיהודה קיבל על בנימין: "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ" (שם, מג ט) ולזעקתו של יהודה בפני יוסף: "כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי פֶּן אֶרְאֶה בָרָע אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת אָבִי" (שם מד, לד). אם כך הוא תופס מקום חשוב בספר בראשית.
ננסה להבין מה פשרו?
בפסיקתא זוטרתא (במקום) מובא ההסבר: "ויהי רעב בארץ. לפי שמת אברהם אבינו בא רעב לעולם", כמו שנאמר "הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק" (ישעיהו נז, א).
המדרש דורש אל תקרי מִפְּנֵי אלא לפני. כלומר, עד כה זכותו של אברהם הגנה על הציבור ולא היה רעב, אבל עם הסתלקותו, כמובא בסוף פרשת חיי שרה, בא הרעב. מדרש זה קצת קשה, ומעלה את השאלה: מדוע זכותו של יצחק אבינו לא הגנה?
נציע מדרש נוסף. "מפני מה נצרפו האבות ברעבון, כדי שיזכו בניהם לתורה, אברהם נצרף ברעבון, ויהי רעב בארץ וירד אברם וגו' " (בראשית יב, י), יצחק נצרף ברעבון, "ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון וגו' " (שם, בראשית, כו א), יעקב נצרף ברעבון, "וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר הנה שמעתי וגו' ונחיה ולא נמות וירדו אחי יוסף" (בראשית, מב, ג), דוד נצרף ברעבון, "ויהי רעב בימי דוד שלש שנים וגו' " (שמואל ב', כא, א). (מדרש שמואל פרשה כח סימן ב).
מדרש זה מחדש שני חידושים גדולים. הראשון, לשני הרעב שהתרחשו בימי האבות היה תפקיד חיובי בהבטחת לימוד התורה בימי הבנים. [זו הזדמנות טובה להזכיר כי אבותינו, (אברהם, יעקב ודוד) גם לחמו באויביהם באמצעות צבאותיהם וגם זאת צריך ללמוד מהם, זו הדרך הנכונה ספרא וסייפא]. החידוש השני, גם דוד המלך, מייסד מדינת היהודים הראשונה, (מדינה ליהודים זה ערך רוחני חשוב) חשוב כאחד האבות וכלול ברשימה עם שלשת הראשונים. לפי מדרש זה בקשתו של דוד, המופיעה בגמרא הבאה, התקבלה! "אמר לפניו (דוד): רבונו של עולם, מפני מה אומרים, אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, ואין אומרים אלהי דוד?" (סנהדרין דף קז ע"א). המדרש מכריז גם דוד ברשימה המכובדת ניתן למצא שני רמזים נוספים להתקבלותה של בקשתו בכך שדוד הוא האישיות היחידה, מלבד שלשת האבות הנזכרת (פעמיים) בתפילת שמונה עשרה, וכן בכך שתפילת שמונה עשרה נפתחת לפי מנהגים רבים בפסוק "ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ" (תהלים נא, יז), המצוי במזמור התשובה של דוד המלך.
לכן, בשולי דברי חז"ל נציע כי הָרָעָב הוא אחד האמצעים שבהם בורא עולם יוצר קשר עם ברואיו. הרעב מופיע כהעמדה בניסיון כמו אצל אברהם. כמסר על הסתלקות הצדיק והצורך בהתחזקות כמו בימי יצחק וגם כדי להעמידו בניסיון אם הוא ראוי להיות ממשיך דרכו של אביו. הרעב מופיע כאזהרה לתיקון הערבות ההדדית כמו בימי יעקב, או כדרך לצבירת זכויות כמופיע במדרש שמואל.
נסיק את המסקנה, צריך לפעול ולהתפלל כי כל מגזרי החברה בישראל יתחזקו בנושא הערבות ההדדית, בזכות זה נזכה לגשמי ברכה רבים, להגברת לימוד התורה ולשאר ברכות טובות.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











