ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בנימין התלהב, וקנה את האות האחרונה בספר התורה עבור כל חבריו לישיבה בסכום של 1,200 ש"ח.
הרב יורם אברג'ל, שנכח במקום, בירכו שיזכה להתחתן במהרה.
עברו ימים רבים, והעניין פרח מזיכרונו. כעבור חצי שנה נזכר לפתע בחובו הקדוש, ומיד עשה כל שביכולתו כדי לגייס את הסכום, נתן את הכסף לישיבה בתפרח, ובתוך כמה ימים זכה להתארס.
לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת 'נחת רוח', נקשר לרב יורם אברג'ל והתוודע לדמותו.
אביו של אחד הבחורים בישיבה נהרג בתאונת דרכים, וביום שני אחד, כשהגיע תורו בקבלת הקהל אצל הרב יורם, שאל אותו הרב: "ידידי היקר, אולי יש לך חצי שעה כעת ללמוד אתי?". "בשמחה", אמר הבחור. בתום הלימוד החליק לידו הרב יורם סכום כסף כדי שיוכל לקנות מטעמים, והוסיף: "אם תוכל, בוא גם ביום חמישי ללמוד איתי...". וכך החל הרב יורם ללמוד עם הבחור בכל שני וחמישי, ובתום כל לימוד החליק לידו שטר כסף; ולקראת כל חג הוסיף ונתן לו כמה אלפי שקלים כדי שיעביר לאמו.
פעם התחתן אחד מתלמידי הישיבה. להפתעת בנימין, הרב אברג'ל – שסידר את הקידושין – נשאר עד סוף האירוע כאילו היה חלק מהמשפחה הקרובה, אף שבדרך כלל הוא עוזב את המקום מיד לאחר החופה. ואז בנימין קלט: החתן יתום מאב. מאז נוכח בנימין לראות שבכל חתונה של יתום – הרב נשאר עד הסוף.
היו לו הלב והכיס הקשובים ביותר לצערם של אנשים, ובמיוחד לצער יתומים ואלמנות. פעם אחת, לאחר שהעביר שיעורים ברחבי הארץ וקיבל תרומות רבות, ניגשה אליו אישה והחלה לתנות את צרותיה, שהיא אלמנה ואינה עומדת בחובותיה. הרב הושיט מיד את ידו לכיסו ונתן לה את כל אלפי השקלים שהיו בו.
הייתה לרב יורם מחויבות עצומה לאברכים הרבים שלמדו במוסדות 'רב פעלים' שבראשותו, וכן לכל המחנכים בכל מוסדות החינוך שלו. הוא תמך גם באברכים רבים שלא נמנו עם תלמידי מוסדותיו. כל כולל שעמד להיסגר, הרב פרס את חסותו עליו ושילם מלגה לאברכים הלומדים בו, ופעמיים בשנה שילם מלגה כפולה. הוא החזיק יותר מאלפיים אברכים. היה לו סדר יום תובעני וממש בלתי אפשרי; כמעט בכל לילה נסע לרחבי הארץ למסור את שיעוריו, ובכל בוקר ניצב לתפילת הנץ בבית מדרשו.
כתבו עליו שהיה אחד מהרבנים העשירים ביותר בארץ, אך בפועל הוא התגורר בדירה פשוטה. כאשר היה מצבו האישי דחוק ביותר, הציע לו מקורב שכל אברך שהוא תומך בו יפריש 50 ש"ח ממלגתו, וכך יוקל מעט העול שעל צווארו. הרב לא הסכים אפילו לשמוע על כך. הוא משכן את ביתו ואת בתי בניו כדי לשלם משכורות לאברכים.
פעם הגיע הרב טוניק עם תלמיד לרב יורם לפני תפילה בבית מדרשו, והם מצאוהו למטה. הוא לא היה מסוגל לעלות לבית המדרש להתפלל בגלל נפיחות קשה ברגליו, שנראו כשתי חביות. הם בירכו אותו שתהיה לו רפואה שלמה, והרב יורם נאנח: "על זה אתם מתפללים?!", והראה להם מסמך בנקאי שהיה כתוב בו שיש בחשבון מוסדותיו חוב של 20 מיליון ש"ח... לאחר שהתאוששו מההלם, בירכו מכל הלב: "יהי רצון שהרב יצליח לשלם את כל חובותיו ויזכה לשפע רב!". "עכשיו הסרתם כל דאגה מלבי", אמר הרב יורם, והצליח לעלות למקום התפילה.
דברי תורתו היו נכנסים ללב וגרמו למחשבה ממושכת. זה לא היה חיקוי של שום דבר בעולם. הייתה בו תביעה עמוקה לתורה לשמה, בלא גאווה, אבל הוא ריכך אותה בהרבה מאוד אהבה וחום.
היה לו כבוד גדול לכל אחד. בשבת קרא מדברי תורתם של תלמידיו; בכנסי תורה היה יושב ומקשיב בהנאה לדברי תורה של צעירים ממנו. הוא היה מלא בשמחה ולא היה מוכן שתיכנס עצבות לתחומו.
לבנימין יש אחות נשואה, שבמשך חמש שנים לא התעברה. בכל פעם שבא בנימין לרב יורם והזכיר את שמה, אמר הרב יורם: "בעזרת השם...", אבל הישועה המיוחלת לא הגיעה, והגיעו מים עד נפש. בסוף אדר א' תש"ס הגיע הרב יורם הגיע לאזכרה בתפרח, ובנימין החליט שלאחר שהרב יורם יסיים לדבר, הוא יבקש ממנו ברכה חזקה על אחותו. בתום הדברים מיהר הרב לצאת. בנימין החל לדלג על האנשים ולקפץ בין הכיסאות עד שהשיגו, ואמר לו תוך כדי ריצה: "הרב, התפלל נא על אחותי לזרע של קיימא!".
לפתע נעצר הרב, הסתכל בעיני בנימין, הרים את יד ימינו, החזיק בו ביד שמאל ואמר: "תקשיב טוב טוב למה שאני אומר לך – תש"ס, בן זכר". וחזר על דבריו שלוש פעמים. בנימין היה בהלם. הוא ציפה לברכה, והנה קיבל הבטחה. ובכל זאת היה לו קשה: ומה אם זה לא יקרה? בקושי סיפר על כך לאמו, ולא העז לספר לאחותו. האחות, שהייתה בטיפולים ממושכים, התעברה כעבור חודש באופן טבעי, וילדה בן זכר.
כאשר הסתלק הרב יורם אברג'ל ב-כ"ז בתשרי השנה, חש בנימין כרבים שזכו להכירו, שהלך מעימו אבא אוהב וצדיק רב פעלים, שמופתי אהבת ישראל שלו לא נפלו ממופתי השמיים שליוו אותם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.













