ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
הידעת? גם האויב הגדול של העם היהודי, האויב התמידי, נולד מכוונות טובות!
פרשת וישלח מסתיימת בכמה רשימות ארוכות ומפורטות. רשימת אלופי עשיו, רשימת בני שעיר החורי ורשימת מלכי אדום. לרובינו, רשימות אלו חתומות וסתומות ואיננו מבינים את טיבן, ואנו תמהים ושואלים – מפני מה נכתבו פרשיות אלו? (אמנם, חכמי הפנימיות, מצאו דווקא בפרשיות אלו סודות ועומקים רבים).
יתר על כן – רש"י (תחילת פרשת וישב) משווה את תולדות עשיו שנכתבו בתורה כרשימה מתומצתת לתולדות יעקב ובניו שפורטו בהרחבה. וממשיל על כך משל למרגלית שנפלה בעפר, שמסנן האדם את העפר במהירות עד שמוצא את המרגלית, ובה מתעסק. כך מתייחסת התורה לעשיו וסביבתו במהירות, ומרחיבה ביעקב המרגלית העולמית. ואם כך , נשאלת השאלה - לשם מה בכלל להזכיר את העפר? ואם בעשיו אנו מתקשים, הרי שהתמיהה על ציון תולדות אלופי שעיר 'רחוקי המשפחה' גדולה שבעתיים? (בקושיא זו התקשה כבר מנשה המלך הרשע – סנהדרין צט:).
רש"י מרגיש בקושיא, ומשיב – כל הרשימות הללו נכתבו בשביל אישה אחת ויחידה – תמנע. ברשימות הללו מופיעים עליה מספר פרטים, המצטרפים לכלל מארג שלם. תמנע הייתה אחות של לוטן. לוטן היה אלוף, אדם חשוב ונכבד. תמנע הייתה גם פילגשו של אליפז בן עשיו. צירוף כלל הפרטים לתובנה אחת מלמדנו, שלמרות שתמנע באה ממשפחה חשובה ומכובדת היא הסכימה לרדת למעמד של פילגש, כי השתוקקה בכל מאודה לזכות להצטרף למשפחתו של אברהם אבינו (רש"י).
נמצא שכוונותיה של תמנע היו נעלות מאד. ובכל זאת – תמנע היא זו שילדה את עמלק, אויבם הגדול של ישראל. חז"ל במסכת סנהדרין (צט:) מספרים שתמנע רצתה להתגייר אצל אברהם, יצחק ויעקב, אך הם סירבו לקבלה. משראתה כך, הלכה והייתה פילגש לאליפז, אמרה – "מוטב תהא שפחה לאומה זו, ולא תהא גבירה לאומה אחרת". יצא ממנה עמלק, מפני שלא היה להם לרחקה.
נמצאנו למדים, שלמרות שכוונותיה של תמנע היו טובות, ורצונה היה להצטרף לאומה של אבותינו הקדושים, בכל זאת היא הימרה על סוס לא נכון, הצטרפה לאליפז וסופה שהולידה את עמלק.
הכוונה אינה מספיקה, דרוש גם המעשה הנכון. וכך מעבר למה שלימדונו חז"ל שעלינו לקרב במקום שצריך לקרב, יכולים אנו ללמוד את חשיבות הדיוק במעשים. ובמבט של שומרי תורה ומצוות, חשוב שנלמד את חשיבות הדיוק בפרטי ההלכה. לא מספיק ל'התחבר' באופן כללי, עלינו לדייק עד הפרט האחרון!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
