ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
הידעת? גם האויב הגדול של העם היהודי, האויב התמידי, נולד מכוונות טובות!
פרשת וישלח מסתיימת בכמה רשימות ארוכות ומפורטות. רשימת אלופי עשיו, רשימת בני שעיר החורי ורשימת מלכי אדום. לרובינו, רשימות אלו חתומות וסתומות ואיננו מבינים את טיבן, ואנו תמהים ושואלים – מפני מה נכתבו פרשיות אלו? (אמנם, חכמי הפנימיות, מצאו דווקא בפרשיות אלו סודות ועומקים רבים).
יתר על כן – רש"י (תחילת פרשת וישב) משווה את תולדות עשיו שנכתבו בתורה כרשימה מתומצתת לתולדות יעקב ובניו שפורטו בהרחבה. וממשיל על כך משל למרגלית שנפלה בעפר, שמסנן האדם את העפר במהירות עד שמוצא את המרגלית, ובה מתעסק. כך מתייחסת התורה לעשיו וסביבתו במהירות, ומרחיבה ביעקב המרגלית העולמית. ואם כך , נשאלת השאלה - לשם מה בכלל להזכיר את העפר? ואם בעשיו אנו מתקשים, הרי שהתמיהה על ציון תולדות אלופי שעיר 'רחוקי המשפחה' גדולה שבעתיים? (בקושיא זו התקשה כבר מנשה המלך הרשע – סנהדרין צט:).
רש"י מרגיש בקושיא, ומשיב – כל הרשימות הללו נכתבו בשביל אישה אחת ויחידה – תמנע. ברשימות הללו מופיעים עליה מספר פרטים, המצטרפים לכלל מארג שלם. תמנע הייתה אחות של לוטן. לוטן היה אלוף, אדם חשוב ונכבד. תמנע הייתה גם פילגשו של אליפז בן עשיו. צירוף כלל הפרטים לתובנה אחת מלמדנו, שלמרות שתמנע באה ממשפחה חשובה ומכובדת היא הסכימה לרדת למעמד של פילגש, כי השתוקקה בכל מאודה לזכות להצטרף למשפחתו של אברהם אבינו (רש"י).
נמצא שכוונותיה של תמנע היו נעלות מאד. ובכל זאת – תמנע היא זו שילדה את עמלק, אויבם הגדול של ישראל. חז"ל במסכת סנהדרין (צט:) מספרים שתמנע רצתה להתגייר אצל אברהם, יצחק ויעקב, אך הם סירבו לקבלה. משראתה כך, הלכה והייתה פילגש לאליפז, אמרה – "מוטב תהא שפחה לאומה זו, ולא תהא גבירה לאומה אחרת". יצא ממנה עמלק, מפני שלא היה להם לרחקה.
נמצאנו למדים, שלמרות שכוונותיה של תמנע היו טובות, ורצונה היה להצטרף לאומה של אבותינו הקדושים, בכל זאת היא הימרה על סוס לא נכון, הצטרפה לאליפז וסופה שהולידה את עמלק.
הכוונה אינה מספיקה, דרוש גם המעשה הנכון. וכך מעבר למה שלימדונו חז"ל שעלינו לקרב במקום שצריך לקרב, יכולים אנו ללמוד את חשיבות הדיוק במעשים. ובמבט של שומרי תורה ומצוות, חשוב שנלמד את חשיבות הדיוק בפרטי ההלכה. לא מספיק ל'התחבר' באופן כללי, עלינו לדייק עד הפרט האחרון!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
