ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
ההפריה החוץ גופית שימש לזוגות עם קשיי פוריות, מעכשיו יוכלו להשתמש בו גם כל השאר.
כל זוג שרוצה לוודא שהילד שלהם יהיה בריא יותר יוכל לפנות למרפאתנו. בטיפול מיוחד ומתקדם נבצע סלקציה בה תוכלו לבחור את מי להביא לעולם ואת מי לא. ייערך סינון של עוברים עם גנטיקה הנוטה לפתח סרטן, סוכרת ובעיות רפואיות נוספות, כך שתישלל מראש התפתחות של תינוק עם נטייה למחלה".
מה אתם חשים למקרא ידיעה שכזו? התפעלות? שמחה? שולפים את הטלפון וממהרים לתפוס תור בקליניקה החדשה? או שאולי יש כאן מקום למחשבה נוספת. התקדמות המדע גוררת אחריה לא מעט דילמות אתיות ושאלות מוסריות כבדות משקל שיש לתת עליהן את הדעת וצריך להיזהר מלהסתנוור מפלאי הטכנולוגיה ולהתעלם מהמשמעות של הפיתוחים החדשים והמחירים שלהם.
רצים קדימה
קצב ההתפתחות של העולם הוא בלתי נתפס. דברים שלפני עשרים שנה היו נראים כמו מדע בידיוני, נמצאים היום אצלנו בכיס ואנו מתייחסים אליהם כמובן מאליו. מה יהיה עוד עשרים שנה? קשה לצפות אבל לאור ניסיון העבר מסתבר ששום דבר אינו בגדר בלתי אפשרי. אלא שהנטיה להסתער על מוצר חדשני ולהתפעל מהגילוי המדעי האחרון, גורמת לפספס את הדיון הקריטי במשמעות המוסרית, הנפשית והחברתית שלו. הנזק שעלול להיגרם מכך הוא רב ביותר. נסו לדמיין ילד בן 9 יושב ליד הגה של משאית ולוחץ על דוושת הגז. התוצאה עלולה להיות קטלנית. כאשר נהג עם רמה מנטאלית ומיומנויות של כיתה ד' מחזיק בידיו מפלצת רבת עוצמה שכזו, לא מעט דברים עלולים להידרס בדרך. הרב קוק בספרו "אדר היקר" מתאר בדיוק כך את דרך צעידתו של העולם. שני כוחות מובילים אותו – "הרצון" ו"היכולת". 'היכולת' זו ההתקדמות המדעית והטכנולוגית שלו. 'הרצון' זו המודעות, התבונה והעולם המוסרי. וכך צועד לו העולם בשתי רגליים כשכמעט תמיד ה'רגל' שמובילה את הצעידה היא דווקא זו של היכולת. האדם כבר הגיע לירח ואף שלח חלליות אל מעבר למערכת השמש, הוא פיצח את סוד הגנום האנושי והגיע ליכולות מדהימות בשיבוט גנטי, הוא מחזיק בידיו סמארטפונים מדהימים ופיתח אפליקציות שיתוף ורשתות חברתיות שמקשרות בין מיליארדים. אך העולם נחפז לעשות את כל זה מבלי לדון ולהתלבט במשמעות המוסרית של הדברים. כיצד ההתקדמות הזו משפיעה על החברה? מה היא עושה לתא המשפחתי? מה ההשלכות שלה להתפתחות הנפשית של ילדים ולחיי החברה שלהם? כיצד להשתמש בפיתוחים הללו לטובה ובאופן מוסרי, מבלי להיגרר להשתלטות מסחרית, ולניצול ציני של היכולות הללו גם על חשבון ערכים חשובים?
מה צריך להוביל?
כאנשים מאמינים אין לנו ספק שההתקדמות של העולם היא דבר מבורך. יש בתוכו כוח פנימי שדוחף אותו למקום גבוה יותר ומלאך שתובע ממנו ללא הרף "גדל". תיקון עולם במלכות שד-י כולל בתוכו לא רק את הצדדים הרוחניים של המציאות אלא גם את הגשמיים. מיגור המחלות והתגברות על איתני הטבע, שיפור איכות החיים ופיתוח אמצעי התקשורת והעברת המידע בין אנשים. יחד עם זה חוק המציאות קובע שכל אור מטיל גם צל. והפער בין שתי הרגליים בהן האנושות צועדת יוצר תהום בה נופלים רבים מספור. התפקיד שלנו כהורים, כמחנכים וכאנשי אמונה הוא לצמצם את הפער הזה ככל שניתן. לעורר את המודעות לכך שכלי אינו רק אמצעי טכני לשימושנו אלא גם גורר אחריו מסר שמשפיע ומעצב את המשתמש בו ("המדיום הוא המסר", מרשל מקלוהן). לערוך דיון יסודי ורחב היקף על המשמעויות הרוחניות והמוסריות של פיתוחים טכנולוגיים ולהיות מוכנים לשלם לפעמים את מחיר הוויתור על המצאה כזו או אחרת כאשר היא גוררת איתה מחיר מוסרי, נפשי או חברתי גדול. לא ייתכן שהורים ייקנו לילד סמארטפון ללא דיון יסודי ואמיץ ביניהם על המשמעות של הדברים, ובלתי מתקבל על הדעת שמשרד המדע והטכנולוגיה של מדינה יהיה מנותק ממשרד החינוך או מאנשי רוח ומומחים חברתיים שיוכלו לנתח ולדון במשמעויות ובדילמות העולות מן הפיתוחים החדשים.
השלימות, תגיע בסופו של דבר מאיחוד הכוחות, המוסרי-רוחני והטכנולוגי-מדעי, לטובת האנושות. ובינתיים אם צריך לבחור בין החלפת האייפון למכשיר מהדור החדיש יותר לבין ללמוד עוד פרק במסילת ישרים, נראה ששדרוג האדם קודם לשדרוג המכונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
