ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
(א) וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם:
(ב) וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר:
(ג) וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ:
…
(ז) וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ:
(ח) וַיֹּאמְרוּ לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקִינוּ הַצֹּאן:
(ט) עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ כִּי רֹעָה הִוא:
(י) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ:
בדרך כלל, אנשים הקוראים את הפסוקים מתפלאים על כך שיעקב הצליח להרים אבן שלא הצליחו להרים כל הרועים שהיו שם. אולם, דבר זה אינו פלא בעינינו. יעקב היה אדם קדוש, ובסייעתא דשמיא הצליח לעשות גם דברים קשים.
אולם, חז"ל הדגישו את הפלא הזה במיוחד, וכתבו שיעקב הרים את האבן כמניף פקק מעל הבקבוק (רש"י). כלומר, לא די שנעשה הדבר בקלות, אלא שלא גלל יעקב את האבן אלא הרים אותה. מדוע חז"ל מדגישים את כוחו של יעקב? למה הדבר כה חשוב לנו?
אולם, הפלא הגדול ביותר איננו ההצלחה של יעקב בהרמת האבן. השאלה הגדולה היא מדוע יעקב בכלל ניסה להרים את האבן?
אנו מכירים את יעקב מפרשת תולדות. יעקב הוא איש הפסיביות: אמו נותנת לו הוראות ואומרת לו מה לומר לאביו וכיצד להתלבש; אמו מכינה לו את האוכל, ואילו הוא "איש תם יושב אוהלים". יעקב אינו חש בסכנה מאחיו, ואמו היא שאומרת לו "הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך". ולא די שאומרת, אלא שנותנת הוראות מה לעשות: "ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה".
בסופו של דבר יעקב הולך לחרן גם על פי ציווי אביו: "קום לך פדנה ארם… וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם". כאמור, יעקב מלא בפסיביות ותמימות. פתאום בפרשת ויצא יעקב מתגלה כאדם שונה.
יעקב רואה את הרועים ליד הבאר. כנראה שהיו אלו אנשים חזקים ובריאים. הם אומרים לו שאינם מצליחים להזיז את האבן כי עדיין לא הגיעו כל הרועים. פתאום, אנו רואים את יעקב באופן שונה. יעקב התמים והפסיבי הולך ומנסה להזיז את האבן בעצמו! הפליאה איננה על כך שהצליח, אלא על כך שניסה! דבר זה אינו מתאים כלל ליעקב של פרשת תולדות!
מה קרה ליעקב? מניין קיבל פתאום את הכוח? שמעתי ממורי ורבי הרב ליכטנשטיין זצ"ל, שאכן יעקב השתנה בין פרשת תולדות ובין סיפור האבן. בתווך מופיע החלום. זו הפעם הראשונה שהקב"ה נגלה ליעקב, מבטיח את שמירתו, מבטיח לו זרע, ומבטיח לתת לזרעו את הארץ.
עד כה יעקב היה אדם פרטי, בלא חזון מיוחד ובלא אתגר מיוחד. פתאום, לאחר ההתגלות, יעקב מקבל חזון ושליחות. יעקב שקיבל שליחות מקבל כוחות חדשים. כעת הוא כבר לא יעקב הפסיבי, כעת הוא יעקב עם כוחות ועוצמה.
ואכן, הדבר נרמז בפסוק שמיד לאחר החלום (כ"ט, א):
וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם:
בפעמים הקודמות בתורה שיעקב הולך למקום מסוים מופיע הפועל "וילך", ואילו כאן כתוב "וישא יעקב רגליו". חז"ל מסבירים (ורש"י על הפסוק מביא את דבריהם): הלב נושא את הרגליים. בעקבות חזון הלב, קיבל יעקב כוחות חדשים ועוצמה חדשה.
לעתים אדם מרגיש חלש וחסר כוחות, והוא חושב: "האם אני מסוגל לגמור את הש"ס? האם אני מסוגל להתעסק בצורה רצינית בחסדים?"
אדם מקבל כוחות בהתאם למשימות שלו! על כל אדם לבחון משימה שלא בהתאם לכוחות העכשוויים שלו, אלא קצת למעלה מהם. עלינו לבחור משימות שנראות לנו מעט "גדולות עלינו": דף יומי, עזרה וחסד, עזרה בבית וכדומה. כאשר אדם פועל בתחושת שליחות, הוא גם מקבל כוחות חדשים בסייעתא דשמיא כדי להוציא לפועל את המשימות שקיבל על עצמו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
