ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כוחות צבא ומשטרה נמצאים בכל מקום וצלפים עומדים על הגגות ברחבי העיר. בתי קולנוע, מסעדות, פאבים, תיאטראות ואפילו הרכבת התחתית נסגרו'.
"אני ממש מופתע מההשפעה על הטרוריסטים שהצליחו לזרוע פחד", אמר אחד מתושבי העיר, "אני מרגיש שהפסדנו להם, ובכך הפסדנו את החופש לעשות כל העולה על רוחנו". (מתוך העיתונות, בעקבות החששות האחרונים ממתקפות טרור).
והשבוע בתל אביב (מתוך העיתונות) – 'על מסרי ההרגעה של המשטרה לציבור, נכתב ונאמר - "הסכנות היום-יומיות לציבור, גם אם המחבל איננו מסתובב ברחוב, הן לא פחותות. לא ייתכן שרוצח אחד ישבית את המדינה. צריך לחזור לשגרה תוך כדי דריכות".
בארצנו הקדושה והאהובה, הסובלת מאויבים ומחבלים רבים, מתלבטים רבים פעם אחר פעם – האם לשנות מאורח החיים בעקבות הטרור, או להמשיך ולדבוק בשגרת החיים. מחד – עומדת המצווה 'ונשמרתם לנפשותיכם', מאידך – דווקא המשך שגרת החיים תוכיח לאויבינו, שאין בכוחם לנצחנו, והמוטיבציה שלהם לביצוע פיגועים תפחת, ונמצאו הנפשות נשמרות.
בפרשת וארא, אנו מוצאים את משה מתרה פרעה, לפני הנחתת חלק מהמכות. בהתראה לפני מכת הברד, משנה משה בלשונו ואומר (ט, יד): "כי בפעם הזאת, אני שולח את כל מגפותי אל ליבך...". הלשון – 'כל מגפותי' מתמיה את המפרשים – מדוע דווקא מכת הברד נקראת 'כל מגפותי'?
רש"י במקום מתרץ את הקושיא, ואומר שלשון זו מכוונת למכת בכורות, "למדנו מכאן שמכת בכורות שקולה כנגד כל המכות". תירוץ זה תמוה מאד, שהרי אמנם אפשר להבין שמיתת הבנים הבכורים קשה למצרים יותר מכל הצרות, אבל דברי משה נאמרו לפני מכת ברד ולא מכת בכורות.
המפרשים התקשו בכך. יש המתרצים שהמכות מחולקות ל'סדרות של מכות', כדברי רבי יהודה שהיה נותן סימנים במכות – דצ"ך עד"ש באח"ב. וכך, מכת ברד היא הפתיח לסדרת המכות האחרונה – באח"ב, המסתיימת במכת בכורות. לכן, דברי משה נסובו על מכת בכורות.
השפתי חכמים מתרץ, שעלינו לנקד את רש"י באופן שונה מההבנה הפשטנית. אם ננקד בכורות, כשה- ב' בחיריק, ונוסיף דגש לאות כ', הרי שבכורות מלשון – ביכורים. ובברד, הוכו דווקא השעורה והפשתה, כי הן מבכירות, וכבר היו גדולות ונשברו. גם תירוץ זה תמוה, שהרי במה קשה מכת ברד משאר המכות, והשפתי חכמים נדחק בכך.
ואולי הקושי המיוחד במכת ברד, יתורץ לאור הדברים בהם פתחנו. ישנה נקודה נוספת, בה ההתראה המקדימה למכת ברד שונה משאר ההתראות למכות מצריים. משה פוקד על פרעה והמצרים להכניס את המקנה ואת כל אשר להם הביתה, כי הברד ימית את כל אשר בשדה. ואכן, הירא את דבר ה' מעבדי פרעה, הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים.
בהתראה זו, לראשונה, משה מצליח לשתק את מצריים ולהשבית את שגרת החיים, לפני שהמכה הגיעה בפועל. בשאר המכות, המצרים עברו 'טרור', כאן המצרים שותקו מראש. ומי שמשבית מראש את שגרת חייו, כבר הפסיד. (אכן, מחז"ל במכילתא בשלח משמע, שגם במכת דבר, יראי ה' מהמצרים הכניסו את המקנה הביתה, וכך ניצלו חלק מבהמות מצריים. אך עניין זה לא נאמר בתורה במפורש, והברד הפך לסמל השיתוק מראש).
ובימינו, זימן לנו ה' שבכל הארץ, אנו עומדים איתן מול הטרור. אירופה הפסידה לו מראש, אך ישראל קדושים הדבקים בארץ חמדה, זוכים כולם בעצם המשך שגרת החיים, לחסום את הרוע והמוות ולהביא חיים לעולם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.













