ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הבבא סאלי
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב מרדכי אליהו
בתוך הסעודה התעניין הבבא סאלי ברבני העיר ודייניה.
כאשר שמע שהרב מרדכי אליהו מכהן בעיר כדיין בבית הדין הרבני האזורי, מיהר לשגר שליחים שיביאוהו אל הסעודה.
באו השליחים לבית שבו התגורר הרב אליהו והודיעו לו שהבבא סאלי מזמינו לסעודה שהוא עורך עתה בבאר שבע. אולם הרב אליהו, שהיה בתוך שנת האבל אחר פטירת אמו, סירב להזמנה. כאשר הובאה תשובתו בפני הבבא סאלי, הביע את רצונו בפני השליחים שיעשו כל מאמץ להביאו תכף ומיד לסעודה.
שבו השליחים לדירת הרב ומסרו לו את דברי הבבא סאלי, ואף הודיעו לו שאין בכוונתם להרפות ממנו ובכוונתם למלא את רצון הצדיק במסירות נפש. מכיוון שראה הרב אליהו שהשליחים אינם מותירים בידו ברירה, החליט להתלוות אליהם, ובבואו לפני הבבא סאלי יסביר לו מדוע אינו יכול להסב עמו לסעודה.
כאשר נכנס הרב אליהו לסלון הרחב שבו התקיימה הסעודה, מיהר הבבא סאלי למזוג לו כוס עארק והושיבו על ידו. עד מהרה התפתחה ביניהם שיחה בדברי תורה, כאשר הבבא סאלי מפלפל בבקיאות בש"ס ובפוסקים ונוחת לעומק הדין והרב אליהו מצטרף בדברי תורה משלו. לאחר מכן התנצל הרב אליהו על כך שלא יוכל להצטרף לסעודה עצמה. הבבא סאלי טען לעומתו שסעודה זו היא בגדר סעודת מצווה, מאחר שהוא מבקש לשמוח בה ולהודות לקדוש ברוך הוא על כל הטוב אשר גמלו.
הרב אליהו נעתר לבקשת הבבא סאלי והצטרף לסעודת המצווה. מעט לפני שסיימו את הסעודה, הופיעו לפתע כמה שוטרים בפתח הבית. הם דרשו לדעת אם הדיין, הרב מרדכי אליהו, נוכח בסעודה. לנוכחים שנבהלו ותמהו על הופעת השוטרים, סיפרו שאחד מהאנשים האלימים בעיר, שנידון באותו יום בבית הדין ויצא חייב בדינו, יצא למסע נקמה בדיינים שחייבו אותו. הוא הספיק לבקר בביתם של שניים מהדיינים וביזה אותם, תוך שהוא נוקט כלפיהם באלימות פיזית. על הדיין הראשון שפך שקית מלאה בבוץ ורפש, ואילו בבואו לבית הדיין השני הגדיל לעשות והיכהו עד שהלה נזקק לאשפוז רפואי. כיוון שכך, פנו בני משפחות הדיינים למשטרה, וביקשו מהם שילכו להגן על הרב מרדכי אליהו פן יבולע גם לו. כאשר הגיעו אנשי המשטרה לביתו השכור ולא מצאוהו, התעורר החשש שמא פגע בו אותו בריון מסוכן. כל משטרת באר שבע הועמדה על רגליה כדי לאתר את מקום הימצאו של הרב, עד שהגיעו לבית שבו התארח הבבא סאלי. משהתגלו הדברים, חייך הבבא סאלי ואמר: "נו, חכם מרדכי, וכי היכן היה טוב יותר - להיות כאן בשמחה של מצווה או לסבול מאותו אדם אלים?... לכן קראתי לכבודו אל הסעודה כדי להצילו מנזק".
השוטרים המתינו עד לסיום הסעודה, ויצאו עם הרב אליהו ללוותו לביתו. כשהגיעו לקרבת הבית, יצא אותו בריון ממחבואו וניגש לתקוף את הרב אליהו, אלא שהוא נתפס על ידי השוטרים מבלי שהספיק לעולל לרב כל רע.
במשך השנים התוודע הרב אליהו יותר ויותר לבבא סאלי. הוא הכיר את כיסופיו העצומים של הצדיק לביאת המשיח ואת ביטחונו שיזכה לראותו בימי חייו.
יום אחד עלה הבבא סאלי מנתיבות והתאכסן זמן מה בשכונת מטסדורף בירושלים. הוא הזמין את הרב אליהו אליו בבוקר. הרב אליהו הגיע והבבא סאלי ביקש ממנו תחילה לשתות כוס עארק גדולה.
"אני צריך לדון בבית הדין עוד מעט!" טען הרב אליהו, "ואיך אוכל לעשות זאת אחרי כוס עארק?!"
"תשתה! תשתה!" פקד עליו הבבא סאלי כדרכו, שאין הברכות חלות אלא על מאכל ומשקה שטועמים לפני כן.
"אבל בטני ריקה!" טען הרב אליהו, "לא אכלתי עדיין".
"תעשי לו שתי ביצים", ביקש הבבא סאלי מהרבנית.
"הרופא אסר עליי לאכול ביצים", אמר הרב אליהו לרבנית.
"אם הבבא סאלי אמר, אין בעיה!" אמרה הרבנית ושלקה בעבורו שתי ביצים, שאחריהן שתה את כוס העארק.
ואז אמר הבבא סאלי לרב אליהו כממתיק סוד כמוס: "שנינו נזכה לראות את המשיח!"
הרב אליהו שמח על הברכה הכי נפלאה שיכולה להיות. לאחר מכן הלך לבית הדין הגדול בירושלים, ולא רק שלא היה מבולבל בגלל המשקה, אלא אדרבה היה ביישוב הדעת מיוחד.
עברו ימים והרב אליהו בא לבקר את הבבא סאלי בחוליו. הבבא סאלי אמר: "בעוונות הדור צריכים לבוא ייסורים גדולים על עם ישראל. רבים מעמנו עלולים חלילה למות", ואז נאנח ואמר: "אני מוכן ללכת כפרה על עם ישראל מבלי שאראה את המשיח".
הבבא סאלי הלך לעולמו בד' בשבט תשד"מ. הרב מרדכי אליהו הלך לעולמו 26 שנים אחריו. זכותם תגן עלינו שנזכה לביאת המשיח במהרה בימינו.
על פי הספר 'אביר יעקב' מאת חנוך ריגל ושיחה של הרב אליהו זצ"ל
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
