ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הבבא סאלי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
פעם נסע לעיירה מרוחקת. כאשר הגיע בשעות הערב התאספו תושבים רבים, ובראשם רבנים וראשי הקהל, כדי לקדם את פני הצדיק. הבבא סאלי השמיע מדברי תורתו, ולאחר שסיים ביקש לראות את המקווה של העיירה, לפני שייכנס לבית מארחו כדי לנוח.
ראש הקהל נבהל מעט לשמע בקשתו. הוא הודיע לרב כי לבושתו ולצערו, בגלל השנים השחונות שעברו עליהם המקווה המקומי אינו בר שימוש, וכי תושבי העיר אינם מגיעים לטבול בו. מי המקווה מצחינים ואינם ראויים אפילו לשתיית כלב. המקום כה מוזנח עד שלא ניתן להיכנס אליו, אמר, קירותיו מטים לנפול וחלק מהתקרה נפל למימי המקווה.
ראש הקהל נאנח ואמר: "אנחנו מתביישים להראות לרבנו את המקווה. אין מה להראות...".
שאל הרב: "ומה אתם עושים כאשר אתם צריכים לטבול?".
"הנשים נוהגות לסור לעיירה הקרובה לשם כך. זו טרחה מרובה, אבל אין לנו ברירה".
הבבא סאלי התעקש: "אני מבקש בכל זאת לגשת למקווה, ובעזרת ה' נכשירו לטבילה!".
ראש הקהל לא יכול היה לסרב לגדול ממנו, והוא ניגש עם הקהל המשתאה למקווה המוזנח, שכמה שנים לא דרכה בו רגל אדם. כאשר הגיעה השיירה ניגש הבבא סאלי לפתח המקווה כדי להיכנס. בני העיירה ניסו להניאו, באומרם שהמקום עלול לקרוס, מצויים בו חיידקים מסוכנים ונודף ממנו ריח נורא.
הרב התעקש: "איני שב לבית מארחי עד שיוכשר המקווה לטבילה!" הוא פתח את המקווה במפתח שקיבל ונכנס פנימה. אז חלץ את נעליו, הפשיל את חלוקו וירד למים המצחינים. הנוכחים נתקפו בבושה ובחרדה. ראש הקהל התחנן בפניו שיחדל מפעולתו והציע להביא פועלים שיעסקו במלאכה.
השיב הרב: "כולנו נפעל בצוותא".
הוא נטל דלי והחל לשאוב את המים המצחינים מהמקווה. לאחר מכן מסר את הדלי המלא לאחד האנשים כדי שישפכוהו בחוץ ויחזירוהו ריק. כך רוקן הבבא סאלי את כל מי המקווה, כשראשי הקהל מסייעים בידו. לאחר שסיים את מלאכת הריקון, יצא הרב החוצה ונעל את מנעליו.
ראש הקהל שאל: "רבנו, כיצד יתמלאו כעת מי המקווה?".
וכתשובה פשט הרב את ידיו לצדדים, נשא את ראשו השמימה ואמר: "ריבונו של עולם. עשינו את שלנו, וכעת עשה אתה את שלך!".
היה זה יום קיץ לוהט, אך כשסיים הבבא סאלי את דבריו החלו השמים להתקדר וגשם עז ניתך ארצה ללא הפסק. הקהל התפזר כדי למצוא מחסה מפני הגשם, ורק הרב נשאר במקום כדי לבדוק אם המים מילאו את המקווה די צורכו. כאשר פסקו הגשמים התקבץ הקהל מסביב ופרץ בשירה לנוכח הנס שהפעים את לב כולם.
להפתעת הכל התכרכמו פניו של הבבא סאלי והוא פנה לעבר תלמידי החכמים שבקהילה: "כעת אני רואה כי על-פי דעתו של ה'בית יהודה', רבי יהודה עייש זצ"ל, המקווה פסול. הוא פוסק כי אין להשתמש במקווה בצינורות ברזל, ולכן המקווה פסול לשיטתו, ולכן עלינו לרוקן עתה את מימיו...".
רב העיירה התחנן בדמעות בפני הבבא סאלי: "במחילה מכבוד הרב, לא נוכל לעשות זאת! לא בכל יום מתרחש לנו נס גלוי שכזה. הרי יכולות לחלוף כמה שנים עד שירד שוב גשם. נצטרך אפוא לסמוך על דעת המתירים!".
אך הבבא סאלי התעקש: "אנא מכם, רוקנו שוב את מי המקווה. איני מוכן להכשיל את בית ישראל במקווה שיש הפוסלים אותו".
בצער רב החלו האנשים לרוקן את המקווה הגדוש במים זכים. הממונים החליפו את צינורות הברזל בקני עץ חלולים, הכשרים לכל הדעות. הבבא סאלי ראה זאת ואורו פניו. הוא הפנה את מבטו כלפי מעלה: "רבנו בעל ה'בית יהודה', פסלנו את המקווה על-פי דעתך הקדושה, וכעת הכשרנו אותו שוב לפי פסיקתך, לכן התפלל לפני בורא העולם ששוב ירד גשם ולא ייכשלו חלילה ישראל...".
שוב התקדרו השמים, וגם הפעם ניתך גשם. לאחר שהתמלא המקווה בשנית צעד הבבא סאלי לעבר בתי העיירה, כשתושביה מהלכים אחריו ומשיחים בנפלאות שחוו זה עתה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
