ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הבבא סאלי
הוא היה יהודי ירא שמיים שמקיים כל מה שאומרים לו חכמים, עובד באמונה וביושר ותורם ביד נדיבה מהונו לצדקה. בכל פעם שהגיע לנתיבות ונכנס לבבא סאלי, הלה האיר לו פנים.
יום אחד הגיע כדרכו אל בית הצדיק. כאשר ראה אותו הבבא סאלי, קם מולו והחל לזעוק כלפיו בקול רם: "שקרן! נוכל! הולכת אותי שולל כל כך הרבה זמן!"
כעסו של הבבא סאלי היה בלתי נסבל. כל בני ביתו נזעקו לקול קריאותיו, אבל הבבא סאלי לא הפסיק לצעוק וקצף על אבי במשך דקות ארוכות. לבסוף צעק אליו: "תצא מהחדר שלי וכף רגלך לא תדרך כאן יותר!"
אבי יצא נדהם. הוא לא ידע את נפשו מרוב צער. לא הבין כלל מדוע הצדיק, שתמיד האיר לו פנים, מתייחס אליו בצורה כה משפילה. מעולם לא ראה את הבבא סאלי כועס ובטח שלא כך. הוא בכה חרש והשאלות נקבו את נפשו: מה קרה? מה עשיתי בזמן האחרון שעורר את חמתו של הצדיק? מה סיפרו לו עליי? מה פתאום צדיק כל כך גדול כועס כך?!
כך התייסר בינו לבין עצמו שעה ארוכה, אבל לא היה מי שייתן מענה לשאלותיו הקשות.
הוא הלך לביתו, הסתובב בפיזור נפש מחדר אחד למשנהו ולא מצא טעם לחייו. לבסוף החליט ללכת לאתר הבנייה שניהל במצפה רמון כדי לחזור לשגרה ולשכוח מצערו הגדול. הוא שהה באתר כמה שעות, ולקראת ערב לקח במכוניתו שני עובדים זרים לביתם כמנהגו בסיום יום העבודה.
באחד העיקולים של מצפה רמון המכונית שלפניו בלמה בפתאומיות. כשהבחין בכך אבי ניסה לבלום בכל כוחו את רכבו, אבל זה היה מאוחר מדי. מכוניתו הועפה אל התהום משמאל לכביש והתגלגלה שם כמה פעמים כמו אבן קטנה.
המכונית נמחצה כמעט לחלוטין. אבי, שכל גופו כאב מהחבטות, לא חשב על כלום באותם רגעים. הוא דחף את הדלת שהתעקמה וזחל החוצה בקושי רב. אז ראה לחרדתו מבחוץ את המכונית המרוסקת שנמצאו בה שני הפועלים כשהם הרוגים בוודאות.
הוא מישש את גופו הכואב ולא האמין למה שגילה - הוא בריא ושלם.
"ריבונו של עולם", פרץ בבכי, "איך נשארתי חי ושלם בתאונה נוראה כל כך?!"
החושך החל לרדת על המדבר. הוא התאמץ בכל כוחו לטפס ולהגיע אל הכביש המעוקל. שם עצר טרמפ כדי לנסוע למשטרת ירוחם ולדווח על התאונה ועל ההרוגים. לאחר מכן חש שברצונו לנסוע אל נתיבות, אל הבבא סאלי, יהיה מה שיהיה. הוא חשש שהצדיק שוב יצעק עליו ויגרשו מביתו, אבל הרגיש שהוא מוכרח לנסוע אליו.
אבי נעצר לפני חדר דלתו של הבבא סאלי. כאן החל לדמיין לעצמו מה מצפה לו ורוחו נשברה בקרבו. האם לא די לו במה שאירע כעת?! כמה יוכל לסבול עוד?! הוא אימץ את נפשו, נקש בדלת ונכנס.
כאשר הבבא סאלי ראה אותו, קם מכיסאו וניגש אליו בפנים צוהלות, כמו בעבר ואף יותר.
"ברוך הבא! ברוך הבא!", אמר הרב והושיט לו את ידו, "אני מחכה לך. בוא חביבי, תשב לידי".
דמעות פרצו מעיניו של אבי והמילים נעתקו מפיו. לאחר שנרגע מעט, החל לספר במילים רצוצות מה אירע לו, ולבסוף שאל: "רבנו... תסביר לי מה קרה לי היום?"
"דע לך", אמר הבבא סאלי, "כי הצדקה והמעשרות שאתה נותן מרווחיך ללומדי תורה הגנו עליך כחומה בצורה. היו כמה פעמים שהמזיקים רצו לפגוע בך ולא יכלו. אבל בזמן האחרון התחלת להתגאות בלבך על מעשיך הטובים וצמחה לך מעין קרן ברגל, כמו שאמרו חז"ל: 'כל המתייהר הרי הוא בעל מום'. כאשר נכנסת היום בצהריים ראיתי את מלאך המוות קשור ברגלך, והבנתי שאין שום דרך להצילך אלא אם אצליח להוריד את גאוותך תכף ומיד, ולכן השפלתי אותך כל כך! כאשר רוחך נשברה, מלאך המוות לא יכול היה להורגך".
אבי נישק את ידו של הצדיק וחזר לביתו כשהוא המום מכל מה שאירע. לא רק נס הצלתו ורוח קודשו של הבבא סאלי הפעימו אותו, אלא בעיקר איך שגאוות האדם היא שורש לכל צרותיו, ואילו נמיכות רוחו היא התרופה לכולן, ואף מצילתו ממוות בטוח.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
