ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הבבא סאלי
הוא היה יהודי ירא שמיים שמקיים כל מה שאומרים לו חכמים, עובד באמונה וביושר ותורם ביד נדיבה מהונו לצדקה. בכל פעם שהגיע לנתיבות ונכנס לבבא סאלי, הלה האיר לו פנים.
יום אחד הגיע כדרכו אל בית הצדיק. כאשר ראה אותו הבבא סאלי, קם מולו והחל לזעוק כלפיו בקול רם: "שקרן! נוכל! הולכת אותי שולל כל כך הרבה זמן!"
כעסו של הבבא סאלי היה בלתי נסבל. כל בני ביתו נזעקו לקול קריאותיו, אבל הבבא סאלי לא הפסיק לצעוק וקצף על אבי במשך דקות ארוכות. לבסוף צעק אליו: "תצא מהחדר שלי וכף רגלך לא תדרך כאן יותר!"
אבי יצא נדהם. הוא לא ידע את נפשו מרוב צער. לא הבין כלל מדוע הצדיק, שתמיד האיר לו פנים, מתייחס אליו בצורה כה משפילה. מעולם לא ראה את הבבא סאלי כועס ובטח שלא כך. הוא בכה חרש והשאלות נקבו את נפשו: מה קרה? מה עשיתי בזמן האחרון שעורר את חמתו של הצדיק? מה סיפרו לו עליי? מה פתאום צדיק כל כך גדול כועס כך?!
כך התייסר בינו לבין עצמו שעה ארוכה, אבל לא היה מי שייתן מענה לשאלותיו הקשות.
הוא הלך לביתו, הסתובב בפיזור נפש מחדר אחד למשנהו ולא מצא טעם לחייו. לבסוף החליט ללכת לאתר הבנייה שניהל במצפה רמון כדי לחזור לשגרה ולשכוח מצערו הגדול. הוא שהה באתר כמה שעות, ולקראת ערב לקח במכוניתו שני עובדים זרים לביתם כמנהגו בסיום יום העבודה.
באחד העיקולים של מצפה רמון המכונית שלפניו בלמה בפתאומיות. כשהבחין בכך אבי ניסה לבלום בכל כוחו את רכבו, אבל זה היה מאוחר מדי. מכוניתו הועפה אל התהום משמאל לכביש והתגלגלה שם כמה פעמים כמו אבן קטנה.
המכונית נמחצה כמעט לחלוטין. אבי, שכל גופו כאב מהחבטות, לא חשב על כלום באותם רגעים. הוא דחף את הדלת שהתעקמה וזחל החוצה בקושי רב. אז ראה לחרדתו מבחוץ את המכונית המרוסקת שנמצאו בה שני הפועלים כשהם הרוגים בוודאות.
הוא מישש את גופו הכואב ולא האמין למה שגילה - הוא בריא ושלם.
"ריבונו של עולם", פרץ בבכי, "איך נשארתי חי ושלם בתאונה נוראה כל כך?!"
החושך החל לרדת על המדבר. הוא התאמץ בכל כוחו לטפס ולהגיע אל הכביש המעוקל. שם עצר טרמפ כדי לנסוע למשטרת ירוחם ולדווח על התאונה ועל ההרוגים. לאחר מכן חש שברצונו לנסוע אל נתיבות, אל הבבא סאלי, יהיה מה שיהיה. הוא חשש שהצדיק שוב יצעק עליו ויגרשו מביתו, אבל הרגיש שהוא מוכרח לנסוע אליו.
אבי נעצר לפני חדר דלתו של הבבא סאלי. כאן החל לדמיין לעצמו מה מצפה לו ורוחו נשברה בקרבו. האם לא די לו במה שאירע כעת?! כמה יוכל לסבול עוד?! הוא אימץ את נפשו, נקש בדלת ונכנס.
כאשר הבבא סאלי ראה אותו, קם מכיסאו וניגש אליו בפנים צוהלות, כמו בעבר ואף יותר.
"ברוך הבא! ברוך הבא!", אמר הרב והושיט לו את ידו, "אני מחכה לך. בוא חביבי, תשב לידי".
דמעות פרצו מעיניו של אבי והמילים נעתקו מפיו. לאחר שנרגע מעט, החל לספר במילים רצוצות מה אירע לו, ולבסוף שאל: "רבנו... תסביר לי מה קרה לי היום?"
"דע לך", אמר הבבא סאלי, "כי הצדקה והמעשרות שאתה נותן מרווחיך ללומדי תורה הגנו עליך כחומה בצורה. היו כמה פעמים שהמזיקים רצו לפגוע בך ולא יכלו. אבל בזמן האחרון התחלת להתגאות בלבך על מעשיך הטובים וצמחה לך מעין קרן ברגל, כמו שאמרו חז"ל: 'כל המתייהר הרי הוא בעל מום'. כאשר נכנסת היום בצהריים ראיתי את מלאך המוות קשור ברגלך, והבנתי שאין שום דרך להצילך אלא אם אצליח להוריד את גאוותך תכף ומיד, ולכן השפלתי אותך כל כך! כאשר רוחך נשברה, מלאך המוות לא יכול היה להורגך".
אבי נישק את ידו של הצדיק וחזר לביתו כשהוא המום מכל מה שאירע. לא רק נס הצלתו ורוח קודשו של הבבא סאלי הפעימו אותו, אלא בעיקר איך שגאוות האדם היא שורש לכל צרותיו, ואילו נמיכות רוחו היא התרופה לכולן, ואף מצילתו ממוות בטוח.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
