ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הבבא סאלי
תפילת מנחה התחילה לפני דקות מעטות והקהל, כשביניהם הבבא סאלי, עמדו לתפילת שמונה עשרה. שניות מעטות חלפו כשלפתע נורה צרור יריות לתוך בית הכנסת. המתפללים עצרו את נשימתם ונשכבו בבהלה על הרצפה עד יעבור זעם. השניות נדמו כנצח ומול עיניהם ראו המתפללים את יקיריהם ומעשיהם שעשו בימי חייהם. אף אחד לא העיז להסתכל ולבדוק האם נכנס היורה להיכל התפילה או לא. אולם, השניות הפכו לדקה והיריות נדמו. אט, אט, הרימו המתפללים את ראשיהם ועיניהם לכיוון הדלת וראו שהיורה איננו. מדלת הכניסה ראה אחד המתפללים חייל מצרי בורח תוך שהוא יורה צרור אחרון לכיוונם. האיש החל רודף אותו, כשחבריו דולקים אחריו. שני מתפללים דפקו בפראות בדלתות השכנים בנסיון למצוא טלפון כדי לקרוא לעזרת המשטרה והצבא.
דקות ארוכות עברו כשלפתע החל הרחוב הומה בשוטרים וחיילים רבים. ההמולה היתה רבה והקהל הרב שנאסף במקום עמד ותיאר את השתלשלות הדברים עוד שעות ארוכות גם לאחר תפיסת החייל המצרי המפגע.
לפתע, נראה הבבא סאלי עומד על מפתן בית הכנסת כשמבט תמה על פניו. הקהל נעמד דום והחיילים ניגשו לרב בדממה. "מדוע בית הכנסת ריק?" שאל הרב את כוחות הבטחון והקהל. הקצין, שניגש לרב, שמע את הרב ולא האמין למשמע אוזניו. כבר שנים רבות שמע אודות הבבא סאלי, אך כעת הבין את מה ששמעו אוזניו. מיד פנה הקצין לרב וסיפר לרב את אשר אירע. בהסתכלו בפני הרב, הבחין בדבר שעורר את השתוממותו עוד יותר: "יסתכל נא כבוד הרב בגלימתו. ליד האוזן ישנו נקב של כדור! כדור עבר סמוך לאוזנו של הרב בזמן התפילה, וכי לא שמע או הרגיש זאת הרב??!" הבבא סאלי הסתכל בגלימתו ואכן ראה את הנקב של הכדור שעבר סמוך לאוזנו, אך את קולו לא שמע כלל וכלל.
השאלה שנשאלה לאחר מכן היא : האם היו המתפללים חייבים לעצור את הרב בזמן תפילתו ולהסב את תשומת ליבו לאירוע החבלני שמתרחש, או שמא טוב עשו שהניחו לבבא סאלי להמשיך להתפלל ללא הפרעה?
תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א:
המתפללים היו חייבים להפסיק את הבבא סאלי בתפילתו משום פיקוח נפש. אין לנו אפשרות לדעת שצדיק, גדול ככל שיהיה, יינצל על ידי נס. ניתן לראות זאת בשואה שבה נרצחו לצערינו צדיקים גדולים.
מסופר בגמרא (קידושין כט:) שהיה מזיק (שד) בבית הכנסת של אביי שהזיק לאנשים בלילה. יום אחד שמע אביי שרב אחא בר יעקב מגיע ללמוד בבית מדרשו. הוא דרש מתלמידיו שאיש לא יזמינו לביתו ללון וכך ייאלץ רב אחא להשאר בבית המדרש יחד עם המזיק. זאת משום שהוא הכיר בכוחו של רב אחא להרוג את המזיק ורצה שיעשה זאת.
תלמידיו של אביי אכן לא הזמינו את רב אחא והוא נשאר ללון לבדו בבית המדרש. בלילה התפלל רב אחא ובכל השתחוויה שהשתחוה לקב"ה הוא הוריד ראש אחד מהמזיק עד שהרגו.
לכאורה רואים מכאן שאביי סמך על צדקותו של רב אחא אפילו כאשר רב אחא היה בסכנה. אולם אין להוכיח מסיפור זה משום שרב אחא בעצמו כעס על אביי ואמר לו שאם לא היה נעשה לו נס היה המזיק יכול לפגוע בו. בנוסף, לאביי היה ברור שייעשה לרב אחא נס(ראה מהרש"א שם). אולם במקרה שלנו וודאי שהיו חייבים להפסיק את הבבא סאלי ולעצור אותו כי אין לדעת בוודאות שיקרה לו נס.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
