ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הבבא סאלי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
"אל תדאג, בני, הבורא ימלא את כל צרכיך ולא תחסר דבר".
למחרת הגיע לאכסנייתו איש מודאג ומבוהל וסיפר כי בתו נעלמה מהבית לפרק זמן ממושך ואין שום ידיעות על גורלה. הבטיח לו הבבא סאלי כי היום תשוב בתו לביתו, ואכן כעבור מספר שעות חזרה הבת לבית אביה וסיפרה כי הסתכסכה עם חבר מסוים שעמו התרועעה. האב, שהיה מעשירי העיר, מיהר לבבא סאלי להודות לו על הבטחתו המבורכת והשאיר סכום נכבד מאוד כפדיון נפש, שהספיק לצדיק לעלות לישראל ולהבטיח את כלכלת בני ביתו בתקופה הראשונה לשהותם בה.
הבבא סאלי עלה לארץ בשנת תשכ"ד. לאחר ישיבה קצרה בשכונת בקעה בירושלים קבע את מגוריו בעיירה הדרומית יבנה סמוך לבית חתנו, רבי אברהם אביחצירא, שכיהן אז כרב המקום.
ביבנה היה ראש כולל אברכים שהיה גאון בתורה ובעל יחוס חשוב, מזרעו של הגאון מוילנא. רב הכולל פנה לרב מכלוף עמינדב קריספין, רבה של קרית ביאליק הנשוי לנכדתו של הבבא סאלי, שיסדר לו פגישה עם הצדיק. הרב קריספין נכנס לבבא סאלי להעביר את בקשת ראש הכולל ונענה מיד בחיוב. רב הכולל נכנס והצדיק התייחס אליו בכבוד גדול וציווה להגיש לו מיני מזונות ומשקה לאמירת 'לחיים'. הם החלו לשוחח בדברי תורה ולאחר מכן התגלגלה שיחתם לליבון שיטות לימוד ועיון בתורה. בשלב מסוים דיברו על שיטת הגאון מוילנא לעומת שיטת הבעל שם טוב. תוך כדי הדברים אמר אותו רב בביטול:
"אי אפשר להשוות את גדלותו בנגלה של הגאון מוילנא לידיעתו של הבעל שם טוב. הגאון מוילנא ירד לעומקם של דברים והקיף את התורה כולה, ואילו הבעל שם טוב היה רחוק מכך".
פניו של הבבא סאלי התעוותו מכאב. הוא פנה לרב ואמר:
"מי אתה שתכניס את ראשך בנושא כזה להכריע בין הגדולים הללו?! אני יודע מי היה הבעל שם טוב. ועכשיו קום וצא מכאן! איני רוצה לראות אותך על ידי".
ראש הכולל עזב את הבית והרב קריספין יצא בעקבותיו בגלל בושתו על שארגן את הפגישה. הוא שאל בצער את ראש הכולל:
"איך נכנסת ללוע הארי ודיברת בצורה כזאת?!"
הרב קריספין חזר לבית, אבל התבייש להיכנס לחדרו של הבבא סאלי ושהה בחדר עם רבי אברהם, רב העיר. לפתע הגיע הצדיק וביקש שייכנס אצלו. פנה הבבא סאלי לרב קריספין ואמר:
"מה עשית לי?! הבאת לפני איש שמדבר כנגד הבעל שם טוב הקדוש?! אתה עוד תראה: אם מחר בבוקר יישאר הכולל שלו ביבנה, אני לא הבבא סאלי!"
הרב קריספין יצא וסיפר זאת לרבי אברהם. כאשר שמע רב העיר את דברי הבבא סאלי זלגו דמעות מעיניו והוא אמר:
"מה נעשה בלי הכולל הזה?!"
"הבבא סאלי יודע מה שהוא עושה", השיב הרב קריספין.
לאחר מכן פנה הבבא סאלי לבני ביתו שנדהמו למראה כעסו:
"מקום שבו מדברים כך על קודש הקודשים, אור שבעת הימים, מרן הבעל שם טוב זכותו יגן עלינו, אסור לגור בו!"
באותו יום פקד הצדיק על חתנו רבי אברהם לארוז את כל חפצי ביתו ועזב את יבנה.
למחרת הודיעו ממשרד הדתות כי הכולל, שבראשו ניצב הרב שזלזל בכבוד הבעל שם טוב, אינו עומד בקריטריונים שנקבעו על ידם ומעתה לא יתוקצב, וכך הוא נסגר.
כעבור כמה שנים הגיע הרב קריספין ליחידות אצל הרבי מליובאוויטש בניו יורק. הרבי ביקש ממנו שיספר לו דבר מה מהבבא סאלי. לאחר ששמע את המעשה עם ראש הכולל ביבנה קרא הרבי בהתפעלות: "האמנם כך היה?! יש לך כאלה סיפורים ואתה שומר אותם לעצמך?!".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
