ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הבבא סאלי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
"אל תדאג, בני, הבורא ימלא את כל צרכיך ולא תחסר דבר".
למחרת הגיע לאכסנייתו איש מודאג ומבוהל וסיפר כי בתו נעלמה מהבית לפרק זמן ממושך ואין שום ידיעות על גורלה. הבטיח לו הבבא סאלי כי היום תשוב בתו לביתו, ואכן כעבור מספר שעות חזרה הבת לבית אביה וסיפרה כי הסתכסכה עם חבר מסוים שעמו התרועעה. האב, שהיה מעשירי העיר, מיהר לבבא סאלי להודות לו על הבטחתו המבורכת והשאיר סכום נכבד מאוד כפדיון נפש, שהספיק לצדיק לעלות לישראל ולהבטיח את כלכלת בני ביתו בתקופה הראשונה לשהותם בה.
הבבא סאלי עלה לארץ בשנת תשכ"ד. לאחר ישיבה קצרה בשכונת בקעה בירושלים קבע את מגוריו בעיירה הדרומית יבנה סמוך לבית חתנו, רבי אברהם אביחצירא, שכיהן אז כרב המקום.
ביבנה היה ראש כולל אברכים שהיה גאון בתורה ובעל יחוס חשוב, מזרעו של הגאון מוילנא. רב הכולל פנה לרב מכלוף עמינדב קריספין, רבה של קרית ביאליק הנשוי לנכדתו של הבבא סאלי, שיסדר לו פגישה עם הצדיק. הרב קריספין נכנס לבבא סאלי להעביר את בקשת ראש הכולל ונענה מיד בחיוב. רב הכולל נכנס והצדיק התייחס אליו בכבוד גדול וציווה להגיש לו מיני מזונות ומשקה לאמירת 'לחיים'. הם החלו לשוחח בדברי תורה ולאחר מכן התגלגלה שיחתם לליבון שיטות לימוד ועיון בתורה. בשלב מסוים דיברו על שיטת הגאון מוילנא לעומת שיטת הבעל שם טוב. תוך כדי הדברים אמר אותו רב בביטול:
"אי אפשר להשוות את גדלותו בנגלה של הגאון מוילנא לידיעתו של הבעל שם טוב. הגאון מוילנא ירד לעומקם של דברים והקיף את התורה כולה, ואילו הבעל שם טוב היה רחוק מכך".
פניו של הבבא סאלי התעוותו מכאב. הוא פנה לרב ואמר:
"מי אתה שתכניס את ראשך בנושא כזה להכריע בין הגדולים הללו?! אני יודע מי היה הבעל שם טוב. ועכשיו קום וצא מכאן! איני רוצה לראות אותך על ידי".
ראש הכולל עזב את הבית והרב קריספין יצא בעקבותיו בגלל בושתו על שארגן את הפגישה. הוא שאל בצער את ראש הכולל:
"איך נכנסת ללוע הארי ודיברת בצורה כזאת?!"
הרב קריספין חזר לבית, אבל התבייש להיכנס לחדרו של הבבא סאלי ושהה בחדר עם רבי אברהם, רב העיר. לפתע הגיע הצדיק וביקש שייכנס אצלו. פנה הבבא סאלי לרב קריספין ואמר:
"מה עשית לי?! הבאת לפני איש שמדבר כנגד הבעל שם טוב הקדוש?! אתה עוד תראה: אם מחר בבוקר יישאר הכולל שלו ביבנה, אני לא הבבא סאלי!"
הרב קריספין יצא וסיפר זאת לרבי אברהם. כאשר שמע רב העיר את דברי הבבא סאלי זלגו דמעות מעיניו והוא אמר:
"מה נעשה בלי הכולל הזה?!"
"הבבא סאלי יודע מה שהוא עושה", השיב הרב קריספין.
לאחר מכן פנה הבבא סאלי לבני ביתו שנדהמו למראה כעסו:
"מקום שבו מדברים כך על קודש הקודשים, אור שבעת הימים, מרן הבעל שם טוב זכותו יגן עלינו, אסור לגור בו!"
באותו יום פקד הצדיק על חתנו רבי אברהם לארוז את כל חפצי ביתו ועזב את יבנה.
למחרת הודיעו ממשרד הדתות כי הכולל, שבראשו ניצב הרב שזלזל בכבוד הבעל שם טוב, אינו עומד בקריטריונים שנקבעו על ידם ומעתה לא יתוקצב, וכך הוא נסגר.
כעבור כמה שנים הגיע הרב קריספין ליחידות אצל הרבי מליובאוויטש בניו יורק. הרבי ביקש ממנו שיספר לו דבר מה מהבבא סאלי. לאחר ששמע את המעשה עם ראש הכולל ביבנה קרא הרבי בהתפעלות: "האמנם כך היה?! יש לך כאלה סיפורים ואתה שומר אותם לעצמך?!".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
