ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הבבא סאלי
תפילת מנחה התחילה לפני דקות מעטות והקהל, כשביניהם הבבא סאלי, עמדו לתפילת שמונה עשרה. שניות מעטות חלפו כשלפתע נורה צרור יריות לתוך בית הכנסת. המתפללים עצרו את נשימתם ונשכבו בבהלה על הרצפה עד יעבור זעם. השניות נדמו כנצח ומול עיניהם ראו המתפללים את יקיריהם ומעשיהם שעשו בימי חייהם. אף אחד לא העיז להסתכל ולבדוק האם נכנס היורה להיכל התפילה או לא. אולם, השניות הפכו לדקה והיריות נדמו. אט, אט, הרימו המתפללים את ראשיהם ועיניהם לכיוון הדלת וראו שהיורה איננו. מדלת הכניסה ראה אחד המתפללים חייל מצרי בורח תוך שהוא יורה צרור אחרון לכיוונם. האיש החל רודף אותו, כשחבריו דולקים אחריו. שני מתפללים דפקו בפראות בדלתות השכנים בנסיון למצוא טלפון כדי לקרוא לעזרת המשטרה והצבא.
דקות ארוכות עברו כשלפתע החל הרחוב הומה בשוטרים וחיילים רבים. ההמולה היתה רבה והקהל הרב שנאסף במקום עמד ותיאר את השתלשלות הדברים עוד שעות ארוכות גם לאחר תפיסת החייל המצרי המפגע.
לפתע, נראה הבבא סאלי עומד על מפתן בית הכנסת כשמבט תמה על פניו. הקהל נעמד דום והחיילים ניגשו לרב בדממה. "מדוע בית הכנסת ריק?" שאל הרב את כוחות הבטחון והקהל. הקצין, שניגש לרב, שמע את הרב ולא האמין למשמע אוזניו. כבר שנים רבות שמע אודות הבבא סאלי, אך כעת הבין את מה ששמעו אוזניו. מיד פנה הקצין לרב וסיפר לרב את אשר אירע. בהסתכלו בפני הרב, הבחין בדבר שעורר את השתוממותו עוד יותר: "יסתכל נא כבוד הרב בגלימתו. ליד האוזן ישנו נקב של כדור! כדור עבר סמוך לאוזנו של הרב בזמן התפילה, וכי לא שמע או הרגיש זאת הרב??!" הבבא סאלי הסתכל בגלימתו ואכן ראה את הנקב של הכדור שעבר סמוך לאוזנו, אך את קולו לא שמע כלל וכלל.
השאלה שנשאלה לאחר מכן היא : האם היו המתפללים חייבים לעצור את הרב בזמן תפילתו ולהסב את תשומת ליבו לאירוע החבלני שמתרחש, או שמא טוב עשו שהניחו לבבא סאלי להמשיך להתפלל ללא הפרעה?
תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א:
המתפללים היו חייבים להפסיק את הבבא סאלי בתפילתו משום פיקוח נפש. אין לנו אפשרות לדעת שצדיק, גדול ככל שיהיה, יינצל על ידי נס. ניתן לראות זאת בשואה שבה נרצחו לצערינו צדיקים גדולים.
מסופר בגמרא (קידושין כט:) שהיה מזיק (שד) בבית הכנסת של אביי שהזיק לאנשים בלילה. יום אחד שמע אביי שרב אחא בר יעקב מגיע ללמוד בבית מדרשו. הוא דרש מתלמידיו שאיש לא יזמינו לביתו ללון וכך ייאלץ רב אחא להשאר בבית המדרש יחד עם המזיק. זאת משום שהוא הכיר בכוחו של רב אחא להרוג את המזיק ורצה שיעשה זאת.
תלמידיו של אביי אכן לא הזמינו את רב אחא והוא נשאר ללון לבדו בבית המדרש. בלילה התפלל רב אחא ובכל השתחוויה שהשתחוה לקב"ה הוא הוריד ראש אחד מהמזיק עד שהרגו.
לכאורה רואים מכאן שאביי סמך על צדקותו של רב אחא אפילו כאשר רב אחא היה בסכנה. אולם אין להוכיח מסיפור זה משום שרב אחא בעצמו כעס על אביי ואמר לו שאם לא היה נעשה לו נס היה המזיק יכול לפגוע בו. בנוסף, לאביי היה ברור שייעשה לרב אחא נס(ראה מהרש"א שם). אולם במקרה שלנו וודאי שהיו חייבים להפסיק את הבבא סאלי ולעצור אותו כי אין לדעת בוודאות שיקרה לו נס.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
