ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
כמה דקות אחר כך עצר לידו רכב מיושן בחריקת בלמים. דניאל שמח כל כך על המציאה ומיהר להודות לנהג ונכנס בחפזה לרכב. רק לאחר שנכנס הסתכל דניאל על הנהג ונבהל לרגע כשראה מי היושב לידו. קשה היה לו לזהות בדיוק את חלקי גופו שכן הנהג היה מקועקע כולו מכף רגל ועד ראש. בעוד דניאל מביט בחרדה באיש המקועקע והשרירי לפתע הבחין בדבר מה שהקפיא את עצמותיו. ליד הנהג היתה מונחת סכין גדולה, מנצנצת וחדה! צמרמורת חלפה בגופו, והנשימה כמעט ונעתקה מפיו. ליבו של דניאל החל הולם בפראות וידו נשלחה במהירות לדלת. השניות חלפו ודניאל חיפש את המקום המתאים בכדי לעשות מעשה ולקפוץ מהרכב הנוסע.
רגע לפני שקפץ הביט בנהג. הנהג היה נראה רגוע ביותר ובלי לחשוב פנה דניאל לנהג ושאל: לשם מה לך הסכין הגדולה שמונחת כאן? "אהה, זהה.." הפטיר הנהג "את זה אני לוקח איתי לכל מקום. זה סיפור מיוחד. במלחמת יום הכיפורים נלחמתי בחזית מול המצרים. יום אחד מצאתי את עצמי לפתע עומד פנים מול פנים עם חייל סורי. ידעתי שזה או אני או הוא, וכך, בקרב צמוד ביותר, הצלחתי לירות את הכדור הראשון ולהפילו. אחרת, היה הוא הורג אותי קודם... כשהסורי נפל לאדמה, ראיתי את החרב שלו והחלטתי ליטול אותו לעצמי כדי להזכיר לי את הניסים הרבים שנעשו עימי בזמן המלחמה."
דניאל שמע את הדברים, נרגע והמשיך בשיחה נעימה עם הנהג עד שהביאו למחוז חפצו. (גילוי נאות- דניאל שבסיפור זה כותב השורות האלו)
יש לשאול - האם הנהג מקיים מצווה של 'פרסום הנס' בכך שמסתובב עם הסכין הסורי לכל מקום שהולך? האם יש לזה תקדים במקורותינו?
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א:
לאחר שדוד הרג את גלית הפלשתי הוא לקח את חרבו. לאחר מכן החרב ניתן במשכן לזכר הנס (שמואל א, כא, י).
בנוסף מסופר בספר שמואל א (א, יז) שדוד כאשר רעה את צאנו הגיעו דב ואריה לטרוף את הצאן. דוד הצליח בנס להכות אותם. כדי לזכור את הנס דוד הכין מעור השה שהציל בגד על מנת לזכור את הנס (ראה דברי אליהו עמ' נג).
לכן יש בזה ערך ודבר טוב לזכור ולפרסם את הנס.
אולם יש לציין שאף שלפי התורה מותר לקחת שלל האוייב, לפי הפקודות של צה"ל אסור לקחת רכוש של האויב. לכן יש להציע לו, שיבקש רשות מהגורמים הרלוונטיים בצה"ל וכיוון שעבר הרבה זמן יש להניח שיתנו לו רשות להשאיר אצלו.
כמובן שעליו להיזהר לא להפחיד אנשים עם הסכין.
לסיכום:אם הוא מקבל רשות מצה"ל להשאיר אצלו יש בזה דבר יפה לזכור את הנסים של מלמת יום כיפור, ויזהר שלא להפחיד אנשים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














