ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הבבא סאלי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
פעם נסע לעיירה מרוחקת. כאשר הגיע בשעות הערב התאספו תושבים רבים, ובראשם רבנים וראשי הקהל, כדי לקדם את פני הצדיק. הבבא סאלי השמיע מדברי תורתו, ולאחר שסיים ביקש לראות את המקווה של העיירה, לפני שייכנס לבית מארחו כדי לנוח.
ראש הקהל נבהל מעט לשמע בקשתו. הוא הודיע לרב כי לבושתו ולצערו, בגלל השנים השחונות שעברו עליהם המקווה המקומי אינו בר שימוש, וכי תושבי העיר אינם מגיעים לטבול בו. מי המקווה מצחינים ואינם ראויים אפילו לשתיית כלב. המקום כה מוזנח עד שלא ניתן להיכנס אליו, אמר, קירותיו מטים לנפול וחלק מהתקרה נפל למימי המקווה.
ראש הקהל נאנח ואמר: "אנחנו מתביישים להראות לרבנו את המקווה. אין מה להראות...".
שאל הרב: "ומה אתם עושים כאשר אתם צריכים לטבול?".
"הנשים נוהגות לסור לעיירה הקרובה לשם כך. זו טרחה מרובה, אבל אין לנו ברירה".
הבבא סאלי התעקש: "אני מבקש בכל זאת לגשת למקווה, ובעזרת ה' נכשירו לטבילה!".
ראש הקהל לא יכול היה לסרב לגדול ממנו, והוא ניגש עם הקהל המשתאה למקווה המוזנח, שכמה שנים לא דרכה בו רגל אדם. כאשר הגיעה השיירה ניגש הבבא סאלי לפתח המקווה כדי להיכנס. בני העיירה ניסו להניאו, באומרם שהמקום עלול לקרוס, מצויים בו חיידקים מסוכנים ונודף ממנו ריח נורא.
הרב התעקש: "איני שב לבית מארחי עד שיוכשר המקווה לטבילה!" הוא פתח את המקווה במפתח שקיבל ונכנס פנימה. אז חלץ את נעליו, הפשיל את חלוקו וירד למים המצחינים. הנוכחים נתקפו בבושה ובחרדה. ראש הקהל התחנן בפניו שיחדל מפעולתו והציע להביא פועלים שיעסקו במלאכה.
השיב הרב: "כולנו נפעל בצוותא".
הוא נטל דלי והחל לשאוב את המים המצחינים מהמקווה. לאחר מכן מסר את הדלי המלא לאחד האנשים כדי שישפכוהו בחוץ ויחזירוהו ריק. כך רוקן הבבא סאלי את כל מי המקווה, כשראשי הקהל מסייעים בידו. לאחר שסיים את מלאכת הריקון, יצא הרב החוצה ונעל את מנעליו.
ראש הקהל שאל: "רבנו, כיצד יתמלאו כעת מי המקווה?".
וכתשובה פשט הרב את ידיו לצדדים, נשא את ראשו השמימה ואמר: "ריבונו של עולם. עשינו את שלנו, וכעת עשה אתה את שלך!".
היה זה יום קיץ לוהט, אך כשסיים הבבא סאלי את דבריו החלו השמים להתקדר וגשם עז ניתך ארצה ללא הפסק. הקהל התפזר כדי למצוא מחסה מפני הגשם, ורק הרב נשאר במקום כדי לבדוק אם המים מילאו את המקווה די צורכו. כאשר פסקו הגשמים התקבץ הקהל מסביב ופרץ בשירה לנוכח הנס שהפעים את לב כולם.
להפתעת הכל התכרכמו פניו של הבבא סאלי והוא פנה לעבר תלמידי החכמים שבקהילה: "כעת אני רואה כי על-פי דעתו של ה'בית יהודה', רבי יהודה עייש זצ"ל, המקווה פסול. הוא פוסק כי אין להשתמש במקווה בצינורות ברזל, ולכן המקווה פסול לשיטתו, ולכן עלינו לרוקן עתה את מימיו...".
רב העיירה התחנן בדמעות בפני הבבא סאלי: "במחילה מכבוד הרב, לא נוכל לעשות זאת! לא בכל יום מתרחש לנו נס גלוי שכזה. הרי יכולות לחלוף כמה שנים עד שירד שוב גשם. נצטרך אפוא לסמוך על דעת המתירים!".
אך הבבא סאלי התעקש: "אנא מכם, רוקנו שוב את מי המקווה. איני מוכן להכשיל את בית ישראל במקווה שיש הפוסלים אותו".
בצער רב החלו האנשים לרוקן את המקווה הגדוש במים זכים. הממונים החליפו את צינורות הברזל בקני עץ חלולים, הכשרים לכל הדעות. הבבא סאלי ראה זאת ואורו פניו. הוא הפנה את מבטו כלפי מעלה: "רבנו בעל ה'בית יהודה', פסלנו את המקווה על-פי דעתך הקדושה, וכעת הכשרנו אותו שוב לפי פסיקתך, לכן התפלל לפני בורא העולם ששוב ירד גשם ולא ייכשלו חלילה ישראל...".
שוב התקדרו השמים, וגם הפעם ניתך גשם. לאחר שהתמלא המקווה בשנית צעד הבבא סאלי לעבר בתי העיירה, כשתושביה מהלכים אחריו ומשיחים בנפלאות שחוו זה עתה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.











