ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- הארץ ופירותיה
בשלב מסוים נכנס הבחור לאקסטאזה של ממש. כשהרגיש שאני מתבונן בו בפליאה, פנה אלי החבר ואמר – "התרגילים האלו בשבילי הם כמו תפילה בשבילך".
אמירה זו הכתה בי כברק. אמרתי לעצמי – הבחור הזה מבין באמת ובעומק - מהי תפילה. הוא יודע את הסוד הגדול, שתפילה היא הזמן בו האדם עוצר את שטף החיים, ומתחבר לעצמו ומתוך כך – לאלוקיו.
כידוע, אמר ר' שלמה קרליבך – הנוער של היום לא בא לתפילה, לא מפני שהוא לא רוצה להתפלל, אלא מפני שהוא משתוקק ועורג לתפילה עמוקה וגבוהה מאד. אם נעניק לו תפילה כזו הוא ירוץ לתפילה. כיוצא בדבר, בנוגע לאמונה בה', אמר מרן הרב קוק - כל הכפירה של הדורות האחרונים היא כפירה ב'אלוקים קטן', אך באמת כל הכפירה נובעת מתשוקה עמוקה לאמונה ברמות גבוהות וחדשות, וכאשר נביא לעם אמונה בגדלות, הכפירה תתמוסס ותיעלם.
וכך בדורנו בנוגע לארץ ישראל. באמת, מאיסת ארץ חמדה נובעת מתשוקה עזה של עם ישראל לפגוש את ארץ ישראל ברבדים עמוקים וגבוהים. ניתן להרגיש, שבעומקה של התביעה ל"שלום עכשיו" גנוזה הכמיהה ל"גאולה עכשיו" - תשוקה עזה וכנה למצב בו יצליח העולם לאחר אלפי שנות נפילות, משברים, מאבקים ותיקונים להגיע אל המנוחה והנחלה. לצערנו, ביחס אל הארץ, מתבטאת תשוקה זו בתחושת האכזבה המתלווה לכך, שהשקענו רבות בארץ ישראל, אך עדיין לא זכינו בארץ ישראל לשלווה ולמנוחה לה ייחלנו, ועדיין איננו יושבים בה "איש תחת גפנו ותחת תאנתו".
זוהי תשוקת בוסר, הקופצת למדרגה גבוהה בטרם הוכשר הזמן לכך. אולם לתשוקה זו יש גם שורש אמיתי, שהרי אנו שואפים ומקווים לגאולה. לפיכך, לשם מימוש החלק האמיתי שברצון זה, עלינו לפתח בקשר עם ארצנו את מימד קבלת השפע והטוב שהיא נותנת לנו, ונסביר את כוונתנו:
שנים רבות כבשנו את הארץ, לחמנו למענה, נטענו אותה, וכיסינוה במרבד של בתים. אולם דומה, שהחמצנו משהו - לימדנו אותה אך לא למדנו אותה, דיברנו אליה אך לא הקשבנו לה, לחמנו עליה אך לא נהנינו ממנה. כיום, עם ישראל משתוקק גם ליהנות מן הארץ, וכשנעניק לו הנאה זו בקדושה הרי העם יתחבר לארץ. הנאה זו קיימת בטיולים בארץ, ובהקשר לט"ו בשבט - הנאה זו קיימת באכילת פירות הארץ. בשעה שהאדם אוכל מפירות הארץ העסיסיים, הוא מצוי במצב נפשי של קבלה והקשבה לארץ - טעמיה המתוקים, חלבה וטובה, והיא נמסכת בדמו עד אשר גופו הופך ל'חתיכת ארץ ישראל'.
סוד גדול זה ידעו רבותינו הקדושים, שהיללו לא רק את קדושתם של פירות הארץ אלא גם את טעמם, עסיסיותם ויופיים. מכאן התיאורים המופלאים בחז"ל (ברכות מ) על רבי יוחנן ותלמידיו שהיו אוכלים כמויות עצומות מפירות גינוסר המתוקים. כך פסק גם הבן איש חי (תורה לשמה תיח) הלכה למעשה, שממידת חסידות ללכת למטע פירות טובים וטעימים של ארצנו הקדושה, כדי לאכול וליהנות שם מספר ימים ממתק הפירות. (למעשה, המקורות מגדולי ישראל בתקופת הגלות בקשר לפירות הארץ מדברים על קדושת הפירות. לעומתם – חז"ל מדברים על גודל וטעם הפירות, ומעלת ההנאה מהפירות).
ובברכה מעין שלוש, בטרם אנו מתפללים ש"נברכך עליה בקדושה וטהרה", אנו מקדימים ומשתוקקים לעצם ההנאה מהארץ - "ונאכל מפריה ונשבע מטובה". וכדברי ר' נחמן מברסלב – "עיקר שבח ארץ ישראל, שהתורה משבחת אותה שהיא ארץ זבת חלב ודבש... ששם שופע שפע נעם העליון שהוא שורש כל הנעימות והמתיקות שמלובש בכל הטעמים בעולם".
מומלץ לכולם, בט"ו בשבט הקרוב לאכול רק מפירות ארצנו הקדושה. לשבת בצוותא כל בני המשפחה או החבורה, להתענג על טעמה המתוק של ארצנו המדהימה, לקרוא פסוקים ודברי חז"ל בשבח הארץ, ולחוש את הגאולה הבוקעת מהפירות. תיהנו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











