ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
בכל פעם שהוא הגיע לבנגקוק הוא היה נכנס לבית חב"ד לומר שלום, אבל תמיד היה ממהר ומיד בורח, ראיתי שהוא חושש להישאר יותר מדי. יום אחד, היה זה בתאריך ב' תמוז, ראיתי אותו מהדלת נכנס ומיד כשניגש אלי אמרתי לו "אתה חייב לבוא לכאן הערב!". הוא מיד שאל מה יש הערב, ואמרתי לו שג' בתמוז זה יום ההילולא של הרבי ויש התוועדות מאוד מיוחדת. הוא שאל מה זה התוועדות והסברתי לו ששרים הרבה ניגוני נשמה מיוחדים ושווה לו לבוא. הוא בירר אם לא יהיו יותר מדי "הטפות", והרגעתי אותו שיהיו בעיקר ניגונים.
באותה התוועדות באמת השתדלנו להמעיט בדיבורים וניגנו הרבה מאוד ניגונים, ראיתי שהבחור מאוד נהנה ומתרגש. לקראת סיום ההתוועדות, בשעה שתיים בלילה, אמרתי שנהוג בהתוועדות חסידית שכל אחד מקבל על עצמו החלטה טובה. התחלנו סבב בין הנוכחים, וכשהגענו לאבי הוא אמר לי "אצלנו נהוג שהמאסטר אומר לך מה להחליט, כאן אתה המאסטר אז אתה תגיד לי מה להחליט". עניתי לו שאם אני אגיד זה יכול להיות יקר ועדיף לו להחליט לבד, והוא בשלו "אתה תגיד, ומה שתגיד – אעשה". אמרתי לו "אם כך, אני רוצה שתניח תפילין בכל יום". "זו בעיה" הוא ענה לי, "אבל אמרת שתעשה כל מה שאגיד!" טענתי, הוא צחק ואמר לי "לא הבנת, אין לי בעיה להתחיל להניח אבל אין לי איך, כי אין לי תפילין באי שלי". אמרתי לו שהבעיה הזו תיפתר עוד דקה, רצתי לבית הכנסת והבאתי לו תפילין, הראיתי לו איך להניח והוא הבטיח שיתחיל להניח כל יום.
חודש אחר כך, ביום שישי אחרי־הצהריים אבי נכנס לבית חב"ד ואמר לי: "הגעתי לעשות אתכם שבת". שמחתי מאוד לראות איך מצווה גוררת מצווה, והנה לראשונה הוא יחווה שבת כהלכתה. בעונג השבת בביתנו, כשהגיע תורו של אבי, הוא נעמד וסיפר לכולם שלפני כחודש הוא השתתף בהתוועדות ומאוד נהנה מהניגונים והתחבר אליהם, ואז הרב ביקש שכל אחד ייקח החלטה טובה "ואני החלטתי להניח תפילין בכל יום, ומאז אני מניח תפילין בכל בוקר ובכל ערב". כולם כמובן צחקו אבל נתנו לו לסיים את דבריו, הוא סיפר שהוא מאוד מתרגש בכל פעם שהוא מניח, ואמר תודה על שעזרנו לו להחליט את ההחלטה.
כשסיים שאלתי אותו "למה החלטת להניח גם בערב, הרי אמרתי לך להניח בכל בוקר?". אבי ענה לי "כבוד הרב, אתה עדיין לא מכיר אותי מספיק. אני אדם מאוד יסודי, כשאני עושה משהו זה עד הסוף. מכיוון שראיתי שכתוב 'כל הקורא קריאת שמע בלי תפילין, כאילו מעיד עדות שקר', וראיתי שיש פעמיים ביום 'שמע ישראל', הבנתי לבד שמניחים גם בערב. אם אני כבר עושה משהו, אני מעדיף לעשות אותו בצורה הכי מושלמת...".
כמובן שהסברתי לו את סדר הדברים והמשכנו ללמוד ביחד. כיום, ברוך ה', אבי נשוי לבעלת תשובה והם מנהלים בית שומר תורה ומצוות לתפארת.
קרוב אליך (663)
הרב יהושע שפירא
162 - איפה הלהט???
163 - "רק" ניגונים
164 - אנרגיה מתחדשת
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
