ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
תשובה : השאלה היא בעצם כיצד צריך לנהל מדינה על פי ההלכה – האם על המדינה לכוף את הציבור לשמור תורה ומצוות, או שמא מדינת הלכה צריכה לחזק את ערכי היהדות והתורה ולהדגיש את הצביון היהודי של מדינת ישראל במרחב הציבורי, ולא לעסוק בכפייה דתית ברשות היחיד, ואף לא ברכושו של היחיד במרחב הציבורי.
שנאת כפייה דתית
מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל אמר: "כפייה דתית אני שונא. באיזה צדק ובאיזה יושר אפשר לכפות דת על אדם?" כך הסביר בריאיון לאברהם נוה את תמיכתו ב'ליגה למניעת כפייה דתית' ('הארץ', י"ד אב תשל"ז, הובאו ב'מערכה הציבורית' בעריכת הרב יוסף ברמסון עמ' קכב). והוסיף: "לצערי אחר כך התברר שיש ביניהם שונאי דת... אבל במובן זה (של התנגדות לכפייה דתית) הם באמת צדיקים, והייתה בינינו הבנה הדדית. ליד השולחן הזה ניתנו כמה עצות טובות לאנשי הליגה למניעת כפייה דתית".
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
607 - האם לחשוש לשעטנז בימינו?
608 - כפייה דתית ומדינת הלכה
609 - הקודש מעצים את העולם
טען עוד
חשוב להבין את סיבת ההתנגדות לכפייה. אפשר לטעון שכפייה אינה טובה מסיבה תועלתית בלבד, שכן היא עלולה לגרום לתגובות נגד קשות. לדוגמה, אם ינסו לכפות אנשים שלא לנסוע בשבת, הם עלולים להתרגז, לשנוא את הדת, לעורר מהומות, לפגוע באזרחים דתיים ואולי אף להוביל להחלפת השלטון ולכפייה אנטי דתית. אבל כאשר יש כוח שלטוני מספיק כדי לאכוף את המצוות בלא חשש להתמרדות החילוניים, לפי אפשרות זו יש לכפותן. מנגד, אם הסיבה להתנגדות לכפייה היא עקרונית וערכית, אזי גם במקרה כזה אין להפעיל כפייה. אכן כך: הכפייה שנואה מפני שהיא פוגעת בחירותו של האדם לבחור. ה' ברא את האדם בצלם אלוקים, ובכך העניק לו בחירה חופשית לבחור בטוב או ברע, והכפייה מונעת זאת ממנו.
מדוע התורה מצווה על כפייה
השאלה עולה מאליה : הרי התורה מצווה על כפייה בהוראתה למנות שופטים ושוטרים שיענישו את העוברים על התורה במיתה או מלקות או קנסות. אומנם עונשי המיתה והמלקות היו נדירים ביותר, אולם יש בהם כפייה על היחיד.
תשובה: הסמכות לכפות מבוססת על בחירה חופשית של העם שמתחייב לקבל על עצמו את הברית. סמכות זו נבנית בכמה שלבים: א) קבלת העם - הברית. ב) הקמת מסגרת שלטון ממלכתית, שבשליחות העם מקדמת את בניית בית המקדש והקמת בית הדין הגדול שסמוך לו. ג) בניית בית המקדש בפועל. ד) הקמת הסנהדרין שתלויה בהסכמת חכמי ישראל.
רק לאחר מכן חכמי ישראל יחליטו האם, כיצד ועד כמה להפעיל את הסמכויות העקרוניות. חשוב להדגיש שאכן חכמי ישראל צריכים להחליט האם להפעיל את סמכותם; וכפי שלמדנו, שבשלהי ימי בית המקדש השני, כאשר רבו הרוצחים, החליטה הסנהדרין להפקיע מעצמה את הסמכות להענישם במיתה על ידי מעבר למקום אחר (עבודה זרה ח, א).
מדינת הלכה
כלומר, כאשר המפלגות הדתיות יזכו לרוב גדול וירצו לנהל את המדינה על פי ההלכה, יהיה אסור לכפות שמירת שבת, חינוך דתי, אכילת מזון כשר והימנעות מפרסום דברי כפירה וכדומה. לפיכך, אין להלך אימים על הציבור בשם המושג "מדינת הלכה", שכביכול כאשר ירצו לנהוג לפי ההלכה ומדינת ישראל תהפוך לבבואה של איראן המוסלמית, שבה תולים חוטאים במשכב זכר ומחייבים נשים ללכת בביגוד דתי.
אומנם במדינת הלכה יודגש הצביון היהודי במרחב הציבורי, ובכלל זה: חיזוק ערכים יהודיים שיעודדו לימוד תורה בקרב אנשים עובדים; העצמת ערכי החסד והעזרה לזולת, תוך דגש על עזרה לחלש ולנזקק; יצירת אומנות, ספרות ושאר ענפי התרבות בהשראת מקורות יהודיים; קריאה לעליית יהודים לארץ וחיזוק הזהות היהודית בארץ ובתפוצות; העצמת ערכי המדע והעבודה כמסורת ישראל; סיוע רפואי, מדעי וחקלאי לעמי העולם שנמצאים במצוקה, ופיתוח קשרי ידידות עם המדינות והחברות המבקשות את קרבת ישראל.
קביעת המינון של הערכים הללו תיעשה כפי המקובל במסגרות דמוקרטיות, שבהן ההחלטות מתקבלות על ידי הרוב תוך התחשבות במיעוט ותוך קיום דיון מתמיד על הגבולות שבין זכות הרוב לזכות היחיד במרחב הציבורי.
הברית
נחזור ליסודות. התשתית לבניית הסמכות המשפטית והמוסרית במרחב הציבורי והפרטי נשענת על מרכזיות מושג הברית.
לפני מתן תורה הטיל ה' על משה רבנו שליחות, להציע לישראל לקבל את התורה, שנאמר: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל... אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש... ויבוא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר ציווהו ה'. ויענו כל העם יחדיו ויאמרו: כל אשר דיבר ה' נעשה" (שמות יט, ג-ח). וכן נאמר לאחר מכן: "ויבוא משה ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים, ויען כל העם קול אחד ויאמרו: כל הדברים אשר דיבר ה' נעשה... ויכתוב משה את כל דברי ה'... וייקח ספר הברית ויקרא באוזני העם. ויאמרו: כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע" (שם כד, ג-ז).
לכאורה קשה: הרי ה' הוא ריבונו של עולם, ובתור ריבון יכול היה לצוות ולכפות על ישראל לקיים את כל מצוותיו, ומדוע ביקש את הסכמתם? אלא שתכלית בריאת האדם בצלם אלוקים, שיבחר מרצונו להתקשר לאלוקים ולקיים את מצוותיו. לא זו בלבד אלא שחכמים (ספרי שמג) אף העצימו את ערך הבחירה החופשית של ישראל, בכך שסיפרו כיצד הציע ה' לכל העמים לקבל את התורה, אלא שהם שקלו וסירבו, וישראל בחרו לקבל את התורה ואמרו "נעשה ונשמע". בבחירתם גילו ישראל את סגולתם, שהם אכן עם ה', ובכך כרתו ברית עם ה'. בחירה זו התעלתה מהחלטה אנושית רגילה, שצפויה להשתנות עם שינויי הזמנים, להחלטה בעלת משקל לדורות.
הקבלות החוזרות של הברית
לא זו בלבד, אלא שקבלת הברית בהר סיני לא הספיקה, הואיל והייתה על המצוות שהתקבלו עד אז (רש"י לשמות כד, ז, על פי חכמים), והיה צריך לחזור בערבות מואב לקיים את הברית על כל התורה. ואף לאחר הכניסה לארץ נצטווינו לחזור לקיים את הברית במעמד שבין הר גריזים להר עיבל (דברים יא, כט-לב; כז, א-כו; סוטה לז, א). וכן עשו ישראל בהנהגת יהושע בן נון (יהושע ח, ל-לה, וכן בפרק כד).
ברית זו הוצרכה חיזוק לאחר חורבן בית המקדש הראשון, לפיכך, כשחזרו לארץ מגלות בבל, חזרו וקיבלו את הברית (נחמיה פרקים ט-י; עי' רמב"ן שבת פח, א), ועל ידי כך חידשו את סמכות בתי הדין וחיוב המצוות התלויות בארץ (ירושלמי שביעית ו, א; בבלי ערכין לב, ב; פניני הלכה כשרות יב, ו).
הברית צריכה לכלול את כולם
הברית אינה יכולה להישען על הסכמת הנכבדים או החכמים או הקדושים, אלא היא צריכה את הסכמת כל המעמדות והחוגים. שנאמר: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם, ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל. טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך עד שואב מימיך. לעוברך בברית ה' אלוקיך ובאלתו אשר ה' אלוקיך כורת עמך היום. למען הקים אותך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלוקים כאשר דיבר לך וכאשר נשבע לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב" (דברים כט, י-יב).
וכן במעמד הר סיני, ישראל קיבלו את התורה כאיש אחד בלב אחד, שנאמר: "וייחן שם ישראל נגד ההר" (שמות יט, ב) - "כאיש אחד בלב אחד" (רש"י על פי מכילתא שם, ויקרא רבה ט, ט, ועוד). וכן נאמר: "ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה" (שמות יט, ח).
מסתבר שיחידים שמתנגדים לברית אינם פוגעים בקבלת העם, וכל זמן שכל הקבוצות מסכימות, הרי זה נחשב שהעם כולו כאיש אחד קיבל את הברית, והיחידים שלא קיבלו אותה בטלים.
הסמכות לבית הדין הגדול
הברית מתקיימת על ידי העם כולו, אולם הסמכות לשפוט ולקבוע את גבולות האכיפה אינה נתונה לציבור הרחב, שעלול להיות מוסת על ידי מנהיגים פופוליסטים. אלא הסמכות נתונה לבית הדין הגדול, שאינו תלוי במלכות או בכהונה או ברוב מזדמן. חברי בית הדין צריכים להיבחר מתוך לומדי התורה וחכמי ישראל כמצטיינים בחוכמתם ובמידותיהם הטובות, והם צריכים להיות סמוכים על ידי רבותיהם חברי בית הדין.
על שאלת החזרת הסמיכה ישנם דיונים שונים. בכל אופן, בלא קבלת הברית, הקמת המקדש ובית הדין הגדול, ודיון והחלטה של בית הדין הגדול על מידת האכיפה, אין לדבר על כפייה דתית, אלא כל ההחלטות הנוגעות למרחב הציבורי צריכות להתקבל בהסכמה בתוך המסגרת הדמוקרטית המקובלת.
לתגובות : [email protected]
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
