ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
מכיוון שה'קדושה' משמשת כציר המרכזי וכ'לב' של התפילה (רק יהודי יכול להבין את הלחץ של 'לא להפסיד קדושה') נקדיש גם השבוע את דברינו לתפילה זו.
בנבואת ההקדשה שלו, מלמדנו הנביא ישעיהו אודות השרפים:
"וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְקֹוָק צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו פרק ו פסוק ג).
התרגום מנסה להסביר מה פשר הקדושה המשולשת? ומתרגם: "קַדִישׁ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עִלָאָה בֵית שְׁכִנְתֵּיהּ קַדִישׁ עַל אַרְעָא עוֹבַד גְבוּרְתֵּיהּ קַדִישׁ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא".
חז"ל הכניסו את דבריו לתוך 'קדושה דסידרא' המשמשת כחתימה לתפילת הבוקר וכפתיחה לתפילת מנחה של שבת וחג.
לפי תרגום יונתן כוונת הנביא ללמדנו כי קדושת היוצר, משמעותית גם בשמים גם בארץ והיא גם נצחית ותמידית בעבר בהווה ובעתיד.
אבן עזרא, ה'פשטן', מסביר בפשטות כי חזרה שלש פעמים משמעותה רבים.
הרד"ק לעומתו, מעשיר אותנו בשתי תובנות חדשות:
הראשונה - "ויש לפרש כי השלש תיבות הם על האל, וזכר שלש פעמים קדוש כנגד שלשה עולמות עולם העליון והוא עולם המלאכים והנשמות, ועולם התיכון והוא עולם הגלגלים והכוכבים, ועולם השפל והוא זה העולם, והנכבד בזה העולם הוא האדם, ואמר שהוא קדוש ומרומם ונעלה מג' העולמות ובשני העולמות יקדישוהו וירוממוהו [השרפים] בתהלתם והאדם גם כן בעולם השפל". אף על פי שהרד"ק משתמש במושגים אריסטוטליים נבאר את דבריו בלשון ימנו. על פי דבריו, הנביא בא ללמדנו כי הבורא הוא מעל כל חלקי הבריאה, החלקים הרוחניים שלה, כוחות הטבע (כח הכבידה, הכח האלקטרומגנטי והכוחות האטומיים החלש והחזק) והחלק הגשמי שלו, הכולל גם את הפן הגשמי של בני האדם.
הרד"ק מביא כפירוש שני את דברי רבי יהודה הלוי בעל ספר הכוזרי: "והחכם הכוזרי כתב כן וקדוש הוא כנוי שהוא נקדש ומרומם מִשֶתֵאות לו מדה ממידות הברואים ואם יקרא בהם, הוא דרך העברה (=משל), ועל כן שמע ישעיה, קדוש קדוש קדוש, עד אין תכלית (עד אין סוף, כלומר אין סוף לקדושתו), והטעם שהוא נקדש ומרומם משתשיגהו מאומה מטומאת העם, אשר השכין כבודו ביניהם וכן ראה אותו על כסא רם ונשא". כלומר, אין באפשרותנו להגדיר את הבורא או להבינו, כי הוא הרבה יותר מרומם מאתנו. לכן גם אם נשתמש בכל יכולת ההפשטה שיש לנו, הכל יהיה רק בבחינת משל.
נסגור את המעגל, בפירושו של המלבי"ם: "לפי פשוטו הוא כענין מלך מלכי המלכים, ר"ל השם קדוש יותר ממי שהוא קדוש על כל הקדושים, ור"ל שאין קדוש כקדושתו".
(המעוניינים להמשיך ולהעמיק בנושא, מוזמנים לעיין בספרי 'צפנת ישעיהו', אשר יצא לאור בהוצאת "ארץ חמדה"-קורן מגיד, לאחרונה)
השבת, נזכה לקרא אודות מעמד הר סיני, לקראתו נצטוינו אנו להתקדש,
כדי שנוכל ולא במעט להיות יותר קרובים למי שהוא "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ",
הבה נתפלל כי נזכה לכך בכל יום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
