ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
מדוע משה עונה כך? הייתכן שמשה לא הבין את כוונת יתרו? הרי ברור שיתרו איננו שואל אילו דברים משה עושה, אלא הוא שואל כיצד משה שופט לבדו את העם מן הבוקר עד הערב!
מערכת המשפט הרגילה בעולם מנסה בעזרת הצדק לפתור סכסוכים בין אנשים. לעומתה, במשפט העברי ברור שמלבד הראייה האנושית "המשפט לא-לוהים הוא": "כי יבוא אלי העם לדרוש א-להים". כללים ויסודות במשפט העברי עוברים מדור לדור, וכמה מהם – הלכה למשה מסיני. בתוך הכללים הללו הדיינים משלבים ראייה אנושית וצדק אנושי. ממילא, הצדק האנושי מוביל למשפט אלוקי.
כיום יש שלוש רשויות: רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת. מי קובע את החוקים? מי מחליט אילו דברים צודקים ומוסריים ואילו לא? ביהדות, התורה קובעת את הדברים האלה, ולאחר הקביעה השופטים יכולים ליישם את חוקת התורה. במשפט האזרחי רק העם יכול לקבוע את הדבר באמצעות הכנסת, הרשות המחוקקת, שיושבים בה נבחרי הציבור. הנבחרים יכולים להחליט מה נכון ומה מוסרי עבורם. רשות אחרת היא הרשות השופטת, בתי המשפט, שאנשים חכמים, נבונים וישרים נבחרים לשבת בהם, והם אמורים ליישם את החוק במציאות. במציאות היום בארץ יש, לצערנו, שיבוש – הרשות השופטת הופכת לעתים להיות הרשות המחוקקת. זאת בעיה גדולה מאוד כיוון שאורחות החיים, העמדה הפוליטית ותפיסת הדת עשויות להשפיע מאוד על הגדרת החוק. ולכן, במערכת שאינה נוהגת על פי דבר א-לוהים הדבר הזה יכול להיקבע על ידי העם לבדו! וזאת תשובת משה ליתרו, "כי יבוא אלי העם לדרוש א-להים". אין אנו רוצים רק מערכת משפט של מוסר אנושי, אלא מערכת משפט שהמוסר האנושי שבה בנוי על מוסר הא-לוהים.
הרמב"ן מסביר שמשה חשב שדמות אחת צריכה לשלב הן את סמכות התורה וההלכה, הן את מערכת המשפט, הן את הצדיק שבאים אליו בבקשות שונות (למשל שיתפלל על חולים). מאחר שיתרו הציע הצעה החל הפיצול בין הרשות המנהיגה לרשות המחוקקת ולרשות השופטת.
מסתבר לומר שמשה רבנו היה מנסה בכל מקרה ליצור במוקדם או במאוחר מערכת משפט מסודרת, הדומה לזו שהציע יתרו. אלא שמדובר בתהליך שאינו קצר: צריך ללמד את חוקי הא-לוהים ואת תורותיו; השופטים צריכים להכיר את מערכת החוקים כדי שמשפטם יהיה נכון על פי דין תורה ועל פי חוקי הא-לוהים. אמירת "נבול תיבול" של יתרו זירזה את משה להתחיל בתהליך בשלב מוקדם יותר.
ממורי ורבי, הרב יהודה עמיטל זכרונו לברכה, שמעתי הסבר אחר דרך סיפור יפה.
פעם בא ר' משה מקורביל אל האדמו"ר ר' ישראל מאפטא, ה'אוהב ישראל' (ר' משה היה רב בעצמו, אך היה נודד בין האדמו"רים כדי ללמוד ממנהגיהם). בערב שבת הלך האדמו"ר לבית הכנסת לפני שהקהל הגיע, והתחיל לומר שיר השירים בדבקות רבה.
ר' משה התבונן באדמו"ר שזה עתה טבל והיה לבוש בשטריימל של שבת. הוא הסתכל כיצד האדמו"ר אומר את שיר השירים, וניצוצות עולים מגרונו. ממש קודש הקודשים.
לפתע, נכנס אדם אחד שהיה לבוש בבגדים של רפת, מלוכלך מריח הדיר, וניגש אל הרב. ר' משה התבונן ותהה: מה השאלה החשובה שהתעוררה לאותו אדם, עד כדי כך שבא וניגש כך אל הרב? הוא שמע את הרפתן פונה אל הרב: "רבי, הפרה שלי עומדת ללדת ואני מפחד שהיא תמות". הרב נתן לו עצה מה לעשות, והלה הלך.
ר' משה כעס מאוד. כיצד אפשר להפריע לרב בזמן כזה בשאלה פחותת ערך כל כך? כיצד אפשר להיכנס בבגדי רפת לקודש הקודשים? לאחר הסעודה הוא פנה אל האדמו"ר ושאל אותו לפשר העניין.
ענה לו האדמו"ר: החושב אתה שהרפתן צעק "פרה פרה"? הרפתן צעק: "רעבע, רעבע"! הרפתן רוצה לדבר עם הרעבע, אך אין לו נושא שידבר אתו עליו. האם ידבר אתו על סוגיה בגמרא? האם ידבר אתו על הרמב"ם? על מה יוכל הרפתן לדבר עם הרעבע? סוף סוף מצא הרפתן תירוץ – הפרה! הפרה היא הדרך להגיע אל הרעבע, הפרה היא העילה להיות במחיצת הרעבע!
זה מה שמשה אמר ליתרו. העם רוצה קשר עם משה רבנו, ולכן הוא בא עם בעיות קטנות למכביר. אנשים אחרים לא יפתרו את הבעיה שכן העם רוצה קשר עם משה, ולכן "כל העם נצב עליך מן בוקר עד ערב".
אמנם, בסופו של דבר הבין משה שעל אף האידיאל הזה אין אפשרות לבצע זאת משום ש"נבול תיבול". אך הרצון והעיקרון נשארו, וממילא נשארה לתמיד האפשרות למי שבכל זאת מעוניין בכך, לגשת ישירות אל משה רבנו.
גם אנו צריכים לדעת שכאשר בא אלינו מישהו לשאול או להתייעץ, לא תמיד הוא מעוניין רק בשאלה ובעצה. לעתים הוא מעוניין בחיבור ובקשר. ננסה ללמוד להקשיב לרצון האדם הפונה אלינו, ולתת לו מענה שיענה על צרכיו האמיתיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
