ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
בפרשתנו נזכרת אחת הדמויות הפלאיות בהקשר זה. ברשימת היורדים למצרים מצינו "וְשֶׂרַח אֲחֹתָם" (של בני אשר, בראשית מ"ו יז). תרגום עוזיאל מוצא אותה בפרשתנו בהקשר נוסף. כאשר האחים חזרו ממצרים עם הבשורה הנפלאה כי "עוֹד יוֹסֵף חַי" (שם, מ"ה כו) הם חיפשו מישהו שיבשר ליעקב את הבשורה בלי לגרום לו לנזק. מי שנבחר בגלל חכמתו הייתה שרח. וז"ל תרגום יונתן "בגלל דבשרת ית יעקב דעד כדון יוסף קיים" (במדבר כ"ו מו עיין גם בראשית רבתי פ' חיי שרה). השם הנדיר שרח מופיע גם במפקד השני של ספר במדבר, מפקדם של הנכנסים לארץ "וְשֵׁם בַּת אָשֵׁר שָׂרַח" (שם).
בפשטות, לא בא המקרא לסתום אלא לפרש ולכן מסביר הרמב"ן (שם, ועיין לעומתו בראב"ע על בראשית מ"ו יז ובדבריו החריפים של הרמב"ן כנגדו) בעקבות תרגום אונקלוס כי "שֶׂרַח אֲחֹתָם" היא היא "בַּת אָשֵׁר שָׂרַח" וז"ל "כי היתה אחות בניו לא בתו" לכן נקראה אחות בניו בבראשית ונקראה גם בתו כי גדלה בביתו. דברי הרמב"ן מיוסדים על דעת בעל סדר עולם רבה הקובע "שרח בת אשר היתה מבאי מצרים ומיוצאיה, מבאי מצרים, דכתיב ושרח אחתם (בראשית מו יז), ומבאי הארץ, שנאמר ושם בת אשר שרח (במדבר כו מו)" (סדר עולם רבה פרק ט). לפי זה שרח חיה למעלה ממאתיים ועשר שנים, מה שאפשר לה לעזור למשה רבנו פעמיים, בזמן יציאת מצרים.
הראשונה בתחילת שליחותו, כאשר שרח הייתה זו ששמרה על המסורת של ה"קוד הסודי" שהיה אמור למנוע משרלטנים לעורר ציפיות לגאולה טרם זמנה, ותופעה של משיחי שקר למיניהם. וז"ל המדרש:
"ויאמן העם (שמות ד' לא)... ובמה האמינו? על סימן הפקידה שאמר להם, שכך היה מסורת בידם מימות אברהם ויצחק. ויעקב מסר ליוסף ויוסף מסר לאחיו, ואשר בן יעקב מסר את הסוד לשרח בתו ועדיין היתה היא קיימת, וכך אמר להם: כל גואל שיבא ויאמר להם פקד פקדתי אתכם הוא גואל של אמת. וכיון שבא משה ואמר: פקד פקדתי [אתכם] (שמותג' טז), מיד - ויאמן העם. ובמה האמינו? כי שמעו הפקידה, הדא הוא דכתיב: וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל (שמות ד' לא). (שמות רבה פרשה ה ד"ה ה, יג ויאמן).
בפעם השניה ביום היציאה ממצרים כשמשה הלך לחפש את ארונו של יוסף שהשביע את בני ישראל "וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה" (בראשית פרק נ' כה). וז"ל המדרש:
"ומנין היה יודע משה רבינו היכן יוסף קבור אמרו שרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור הלך משה אצלה ואמר לה היכן יוסף קבור אמרה לו ארון שלמתכת עשו לו מצריים וקבעוהו בנילוס נהר כדי שיתברכו מימיו. הלך משה ועמד על שפת נילוס…" (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יג פסוק יט ויקח).
על פי המדרש לשרח היה עוד תפקיד חשוב. בסוף ימי דוד לאחר דיכוי מרד אבשלום, מרד בו גם שבע בן בכרי. תוך כדי המרדף של יואב אחריו מצליח שבע בן בכרי להתבצר בעיר הצפונית "אבל בית מעכה". (העיר שכנה על תל המתנשא כיום צפון מערב לקרית שמונה, ליד כפר יובל). יואב ניסה לפרץ את חומת העיר ואז מתערבת בעניין "אִשָּׁה חֲכָמָה" (שמואל ב כ' טז). על פי המדרש הייתה זו "שרח בת אשר" שבחכמתה הצילה את בני עירה. שרח מכונה בפרק זה "שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם, שם יט).
וז"ל המדרש: "אני היא שהשלמתי נאמן לנאמן, יוסף למשה" (בראשית רבה, פרשה צד ד"ה (כו כז) כל". עליה גם נדרש "טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב" (קהלת ט' יח) עליה אמר שלמה בחכמתו טובה חכמה מכלי קרב טובה היתה חכמתה של שרח מכלי קרב שהיה ביד יואב" (ילקוט שמעוני שמואל ב רמז קנב). לפי זה שרח חייתה כחמש מאות שנים לאחר יציאת מצרים ונתקיימה בה ברכת ד' " לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיך" ( שמות כ' יא, דברים ה' טו עיין גם דברים כ"ב ז).
דמותה של שרח שופכת אור נוסף על קביעתם של חז"ל "בשכר נשים צדקניות … נגאלו ישראל" (סוטה דף יא ע"ב).
.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
