ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
"במלחמת ששת הימים נפל בני הי"ד בקרב על ירושלים עיר הקודש ושיחרור הכותל. אשתי קיבלה את השכול בצורה קשה מאוד. ייסוריה היו קשים, וראיתי שהיא אינה מסוגלת לשאת את הסבל הקשה של נפילת הבן. החלטתי, למען קיום המשפחה, לעזוב את המושב ואת כל תפקידיי ולעלות לגור בעיר העתיקה, ליד המקום בו נפל הבן. מדי יום הייתי נושא את רגליי לכותל ושוטח תפילה. חשבתי שלאחר ש"השנה" תחלוף, נוכל לחזור למושב.
באחד הימים בחודש תמוז תשכ"ח, הגעתי לכותל המערבי לתפילה, והנה אני שומע שהתנועה הרפורמית רוצה לקיים תפילה מעורבת של נשים וגברים ליד הכותל. הדבר חרה לי מאוד, סרתי מיד לד"ר זרח ורהפטיג שהיה אז השר לענייני דתות, ואמרתי לו: "אני שואל אותך כידיד – מה זה?" והוא השיב לי: "מה אתה חושב – שפה זה מושב כרם בן זמרה? כאן זה אחרת. אנחנו נלחמים..."
יצאתי מהפגישה והדפסתי מודעות שקראו לכינוס המונים בכותל. פניתי לכל ראשי הישיבות בירושלים, והפצרתי בהם שכל בחורי הישיבה ימלאו באותו יום את רחבת הכותל. כל ראשי הישיבות הסכימו לכך. פירסמנו את דבר הכינוס וסיבותיו בתקשורת. ברגע האחרון נמנעו הרפורמים מלבוא (הסיפור מובא בהרחבה בפרק "כעל בבת עינו" עמוד 235 ואילך).
באותו יום קראני ד"ר ורהפטיג ואמר לי: "הרב גץ, ניצחת". הדבר היה ביום חמישי ח' תמוז. ביום שישי, ט' תמוז, קיימה הנהלת המשרד לענייני דתות ישיבה. שליח מטעמם בא לביתי ואמר שהשר רוצה לראותני דחוף. מיהרתי ללשכתו, והוא הודיעני: "אל תחזור לכרם בן זמרה. אני רוצה שתקבל לידך את ניהול הכותל." ביום ו' ט' תמוז תשכ"ח קיבל הרב את המינוי, ובתחילת השבוע לאחר מכן החל לשמש כ"רב הכותל".
אין ספק שכיום חסרה לנו דמותו של הרב גץ אשר יוכל לנהל את המאבק שלעניות דעתי שבחלק מהמערכה כבר הפסדנו.
כששמעתי את ההחלטה הנוראית של הממשלה לתת חלק ואחיזה לתנועה הרפורמית במקום כזה חשוב לעם ישראל, נזכרתי בדברי הגמרא במסכת בבא קמא: "כשצרו בית חשמונאי זה על זה... למחר שילשלו דינרים בקופה והעלו להם חזיר כיון שהגיע לחצי החומה נעץ ציפורניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה".
השתיקה היחסית שעוברת ההחלטה הזו בלי שאנו שומעים זעזוע מחאה מקיר לקיר כואבת, כי הכותל הוא הסמל של היהדות על כל גווניו האורתודוקסים, ויתרה מזה, זה שלפעמים אנו שומעים מחאות על דברים פחות מהותיים ומרכזיים ביהדות ואנו מוחים על כך, ועל חילול הקודש הנורא של הכותל לא מוחים, זה יכול חלילה לגרום קיטרוג, כמובא בגמרא במסכת סנהדרין דף ק"ג ע"ב: "על דבר זה נענשו אנשי פילגש בגבעה אמר להם הקב"ה בכבודי לא מחיתם על כבודו של בשר ודם מחיתם." אני יודע לאן המהלך הזה יוביל, ברבנות, ברישום לנישואים, ועוד דברים של השפלת והנמכת התורה.
בנוסף לכך, אי אפשר להתעלם בין הקשר של האנשים והנשים שקשורים למאבק של הכותל לבין דעותיהם, לגבי אחיזתנו בכל מרחבי ארץ ישראל, ירושלים ובית המקדש. חלק מהאנשים שייכים לחוגי השמאל, וקיים בליבי חשש כבד שבמוקדם ובמאוחר אותו חלק יכול חלילה לשמש כמקום מושבם של ערבים ושאר שונאי ישראל.
בפרשת בשבוע הבא נקרא "ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו" ,אומר רש"י במקום לי "לשמי". אנו צריכים לדעת שהמאבק שלנו למען שלמותו וקדושתו של הכותל הוא מאבק לשמו של הקב"ה.
ככל שנפנים זאת והציבור יצא מאדישותו ובאחדות כל הכוחות, נצליח לעצור את הסחף הנורא לכיוון הרפורמה!
קרוב אליך (663)
הרב יהושע שפירא
178 - טייסת במרפסת
179 - למאבק בכותל צריך מסירות נפש
180 - לא חומדים, כן מודים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
