ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- צומח ובעלי חיים
צער בעלי חיים אסור מן התורה. המקור הידוע לכך הוא מצוות פריקתו של חמור הרובץ תחת משאו. עם זאת, הריגת בעלי חיים אינה כלולה באיסור זה. אין להשוות צער וייסורים ממושכים בחיים למיתה בת רגעים קצרים.
המקור לכך הוא גמרא במסכת חולין (ז, ב). ר' פינחס בין יאיר הסתייג מכך שר' יהודה הנשיא גידל פרדות לבנות. הציע ר' יהודה הנשיא לעקר את פרסותיהן. אמר לו ר' פינחס בין יאיר: זהו צער בעלי חיים. חזר רבי והציע להורגן. אמר לו ר' פינחס בין יאיר: יש בכך "בל תשחית". צער בעלי חיים לא הוזכר בקשר להמתתן.
יש שהביאו הוכחות הפוכות, כגון מהמעשה ברבי עצמו (ב"מ פה, א). עגל שלקחו לשחיטה ברח והכניס את ראשו בכנף בגדו של רבי ובכה. אמר לו רבי: "לכך נוצרת". אמרו בשמיים: הואיל ואינו מרחם על הבריות נביא עליו ייסורים. וע"י מעשה הלכו. יום אחד טאטאה שפחתו של רבי את הבית ומצאה עכברים. היא טאטאה אותם. אמר לה רבי: הניחי להם, כתוב "ורחמיו על כל מעשיו". כלומר: שחיטה היא מעשה אכזרי, והיפוכו הוא רחמנות על העכברים.
וכן משמע בספר החינוך מצווה תנ"א, שהמתת בעלי חיים יש בה צער בעלי חיים: "ועוד נאמר בטעם השחיטה מן הצוואר ובסכין בדוק, כדי שלא נצער בעלי החיים יותר מדאי, כי התורה התירן לאדם למעלתו ליזון מהם ולכל צרכיו, לא לצערן חינם. וכבר דיברו חכמים הרבה באיסור צער בעלי חיים... והעלו לפי הדומה שאסור מדאורייתא". כלומר סתם הריגת בעל חיים אסורה מן התורה, חוץ משחיטה שבה אין צער.
יש לדייק בשתי המילים האחרונות של המשפט "שלא נצער בעלי החיים יותר מדאי". אכן, גם בשחיטה יש צער מסוים. אלא שלעומת שיטות המתה אחרות השחיטה מצערת פחות, וישנם מחקרים מדעיים המאשרים זאת. אולם אין ספק שכל המתה יש בה צער בעלי חיים. אין לך בעל חיים שאין לו אינסטינקט של חיים וחרדה מפני המוות. מה גם שאין כמעט המתה שאינה מלווה בצער כלשהו, להוציא מיתת נשיקה. אלא שצער המיתה הוא קצר, בעוד שצער של ייסורים ממושכים הוא ארוך וקשה הרבה יותר.
וכבר יונה הנביא אמר כשסבל מהחום הכבד: "טוב מותי מחיי". והגמרא במסכת כתובות (לג, ב) אומרת על חנניה מישאל ועזריה שמסרו את נפשם למות בכבשן האש, שלא היו מסוגלים לעמוד בייסורים קשים.
לצמצם את הצער
התורה לא אסרה את השימוש בבעלי חיים לצורך האדם, אולם אין כאן היתר גורף להתעלל בהם חלילה.
אי לכך, המתת בעלי חיים לצורכי האדם מותרת, אלא שיש לצמצם את הצער למינימום. על האדם לשקול עד כמה באמת צרכיו מצדיקים את השימוש בבעלי החיים. הרמב"ן בפירושו לתורה (ויקרא יט) קובע שזלילת בשר יותר מהצורך אסורה משום "קדושים תהיו". ובשולחן ערוך (או"ח שטז) נאסר על ישראל עם קדושים לעסוק בספורט הציד.
רבנו הקדוש כונה בתואר "קדוש" בין היתר על סמך המסופר בכתובות (קד, ב), שבשעת פטירתו זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה ואמר: ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותיי בתורה ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה. מרבנו הקדוש נדרשה רמה מוסרית גבוהה יותר, לרחם על עגל בוכה וכן לרחם על עכברים. אולם לא מכל אחד נדרשת רמה כה גבוהה. רוב בני האדם זקוקים למזון מן החי לשם שמירת בריאותם (התחליפים הצמחיים נדירים יותר, ולכן גם יקרים יותר ואינם שווים לכל נפש. אילו כל בני האדם היו צמחוניים, רבים מהם היו גוועים ברעב). הצמחונות ראויה רק לחלק קטן מן האנושות, ורק למי שרמתו המוסרית גבוהה ביותר כמו רבנו הקדוש. כמו כן, רוב בני האדם אינם מסוגלים לחיות בשלום עם עכברים. רבי, בגלל קדושתו, יכול היה לחיות איתם.
לכן, כאשר יש לפנינו בעל חיים שסובל מייסורים עדיף להורגו כדי שלא יסבול. באדם איננו אומרים זאת בגלל האיסור החמור של "לא תרצח", שאינו חל על בעלי חיים.
ומכאן המסקנה המתבקשת לענייננו. כאשר בוקעים אפרוחים זכרים שבשרם אינו ראוי לאכילה ואין אפשרות לגדלם, עדיף להורגם מאשר להשליכם לכל הרוחות, בלי מים ומזון, לקור ולחום ולטרף חיות השדה. הריגתם היא הצלתם.
אלא שיש לברור להם מיתה יפה, דהיינו מהירה וחשוכת ייסורים עד כמה שאפשר. במקביל, יש לעודד מחקרים שיאפשרו את המתתם של אפרוחים זכרים עוד בתקופת הדגירה בטרם יבקעו ויצאו לחיים, ואכן יש מחקרים מתקדמים בנושא זה.
לסיכום: עולמנו, שהוא עולם אחד, מכיל גם סבל. אלא שיש בו דרגות, ויש להעדיף סבל קל על פני סבל חמור יותר. צערו של האדם מצדיק את השימוש בבעלי החיים. מכאן ששחיטתם לצורך בריאותו של האדם מותרת, להוציא חסידים המסוגלים לוותר על מזון מן החי. ייסוריהם של בעלי החיים מצדיקים את המתתם, אולם יש להעדיף מיתה קלה או את מניעת בקיעתם.
הכותב הוא רבה של רמת גן ונשיא מכון התורה והארץ
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











