ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה – כך משנכנס אדר מרבין בשמחה…
רש"י מבאר:
משנכנס אדר – ימי נסים היו לישראל: פורים ופסח.
לפי רש"י ניתן להבין, שבגלל הנס של פורים הרי שמרבים בשמחה. ממילא, כיוון שבאדר א' לא היה נס פורים, הרי שאין גם מקום להרבות בשמחה (אלא אם כן, נראה את אדר ראשון ושני, כמעין חודש אחד ארוך). וכן כתב בשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"ב סימן פ"ח). הוא מוסיף להסביר שם: מדוע רש"י כתב "פורים ופסח", הרי פסח איננו קשור כעת לענייננו. הגמרא אומרת, שקוראים את המגילה באדר שני, כדי לסמוך גאולה לגאולה. כלומר, שישנו חיבור בין פורים ופסח. ולפי זה, דווקא באדר הסמוך לפסח, הסמוך לגאולה, יש שמחה, אבל לא באדר ראשון.
מצד שני, המשנה אומרת שכל ההבדל בין אדר ראשון ואדר שני הוא מקרא מגילה ומתנות לאביונים. מכאן ניתן להסיק, שביחס לשמחה אין הבדל ביניהם, ובשניהם צריך להרבות בשמחה (אא"כ נאמר ש"מקרא מגילה" רומז גם לעניין השמחה).
בשו"ת חתם סופר (או"ח קס"ג) כותב דבר חדש, בתחילה בשם עצמו, ואחר כך כותב שכך מצא בירושלמי, שהגזירה של המן היתה באדר ראשון. הגזרה היתה באדר ראשון כי במגילה כתוב "חודש שנים עשר הוא חודש אדר". לשם מה התוספת "חודש שנים עשר"? אלא שהיו שני אדרים, ומדובר על הראשון שבהם, החל בחודש שנים עשר. מכל מקום, הוא כותב שעקרונית היה מקום לעשות פורים באדר ראשון, בפרט שהגזירה היתה באדר ראשון, אולם עושים את פורים באדר שני, כדי "לסמוך גאולה לגאולה" (מסתבר, שסמיכת גאולה לגאולה, מראה שכל הנסים נובעים מכוח יציאת מצרים – עיינו בכך בהרחבה בדברים שכתבתי בהגדה של פסח).
ואם כך, בודאי שיש עניין של שמחה באדר ראשון, כי נס פורים, שייך עקרונית לאדר ראשון, ורק כדי לסמוך גאולה לגאולה, עושים פורים באדר שני.
ביחס לשמחה יש לדון גם מפסיקת ההלכה בעניין תענית. כפי שראינו, נחלקו ראשונים האם מותר להתענות ולהספיד בי"ד באדר ראשון. לדעת הרמב"ם – אסור להתענות ולהספיד, ולדעת הרא"ש מותר. השלחן ערוך (תרצ"ז) מביא את המחלוקת (בסימן האחרון שלו על או"ח) ונראה שפסק שלא אומרים תחנון. והרמ"א כותב שיש אפילו להרבות קצת בסעודה בי"ד באדר ראשון.
לאור זאת, האם יש שמחה באדר ראשון? אם אנו מניחים שהשמחה תלויה בנס פורים, הרי שלאותן דעות שסוברות שאסור להתענות (כפסיקת השו"ע) ובודאי לאותן דעות הסבורות שיש מצווה להרבות בסעודה (והרמ"א פסק שיש להרבות קצת בסעודה בי"ד באדר ראשון), הרי שיש זכר לפורים בי"ד באדר, וממילא בודאי לשיטת הרמ"א, יש מקום להרבות קצת בשמחה גם באדר ראשון (ובודאי לשיטת החתם סופר, שגזירתו של המן היתה באדר ראשון).
משמעות השמחה באדר ראשון ומשמעותה באדר שני:
מדוע יש להרבות בשמחה בחודש אדר? כפי שראינו רש"י מסביר שכיוון שנעשו נסים לישראל בחודש זה, יש להרבות בשמחה. ייתכן שהריבוי בשמחה הוא תוצאה מן הנסים שבחודש זה. אולם, ייתכן שהריבוי בשמחה הוא גם הכנה לקראת חגיגת הנסים בחודש זה. אי אפשר בבת אחת להיכנס לשמחת פורים. צריך להיכנס בשלבים. חז"ל הורו לנו לשמוח כבר מתחילת החודש, כדי ששמחת פורים תהיה אמיתית יותר, עמוקה יותר ומשמעותית יותר. אם כך, בשנה זו שיש שני חודשי אדר, הרי שההכנה לקראת פורים ולקראת פסח – משמעותית יותר, עמוקה יותר ונותנת עומק רב יותר לשמחה.
באדר ראשון אמנם השמחה קטנה יותר מבאדר שני, אך שמחת אדר שני השנה, גדולה יותר משמחת אדר בשנה רגילה, שהרי היא באה לאחר ההכנה של השמחה המצומצמת יותר של אדר ראשון. פורים ופסח, באים לאחר שתי ההכנות, וממילא בע"ה הם בעוצמה מיוחדת, שמחה של קדושה וטהרה, שמחה והודאה עצומה.
כשאדם שמח, הוא צריך לזכור את אלו שקשה להם. .
בחודש אדר נתחזק בשמחה, ובע"ה ננסה לחזק אחרים, לשמח אחרים, וכך להגיע לשמחה מלאה ואמיתית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
