ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- ברית מילה
"וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי" (יחזקאל ט"ז ו).
וז"ל: "בב' דמים ניצולו ישראל ממצרים: בדם פסח ובדם מילה, שנא' 'ואומר לך בדמיך חיי' (שמות רבה (וילנא) פרשת בא פרשה יז).
בדברינו לפרשת צו תשע"ה הוכחנו כי שתי המצוות הללו הן בבחינת כריתת ברית=חוזה עם ה"מעביד"=הקב"ה. ברית של שעבוד לעבודת הבורא שמוציאה לחירות.
ננסה בדברינו השבוע לברר יותר לעומק את פשר הברית והקשר בין פסח=פה סח וברית המילה, הברית כפשוטה והמילים היוצאות מן הפה - הסח.
לקרבן פסח שתי משמעויות מעשיות: האחת - אכילת הקרבן, והשניה - זהירות מאיסור חמץ. הקרבן נאכל עם המצות, שהן בבחינת לחם עוני - לחם שעונים עליו דברים הרבה.
שתי הבחינות קשורות לפה.
חז"ל טבעו את מטבע הלשון "ברית כרותה לשפתיים" (עיינו מועד קטן דף יח ע"א).
משמעותו המקורית היא אזהרה 'חשוב פעמיים, לפני שאתה מוציא דבר מן הפה!!!'- לפני שאתה סח. אנחנו נציע משמעויות נוספות:
הראשונה - 'חשוב פעמיים, לפני שאתה מכניס דבר אל הפה! בעיקר בפסח!!!
ומכאן גם להרחבה שניה של המשמעות- בפה-סח, ברית כרותה לשפתיים. על ידי ההכנסה לפה של קרבן פסח, מתחדשת הברית עם הקב"ה. על ידי סיפור יציאת מצרים בפה-סח, מתחדשת מבחינה נוספת הברית הנכרתת בליל הסדר, ברית על עבדות לקב"ה שהיא הדרך לשחרור ולהיותך בן חורין. לכן, בליל הסדר "אפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו יודעים את התורה מצווה עלינו לספר [בפה-סח] את סיפור יציאת מצרים" (הגדה של פסח).
הראשונים והמקובלים (ובעקבותיהם גדולי החסידות) כינו את ברית המילה - ברית המעור ויצרו את ההקבלה בין הברית הכרותה לשפתיים לבין ברית המעור.
ברית המילה היא אחת המצוות שכונו בתורה 'אות'. גם דם קרבן הפסח מכונה כך: "וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים" (שמות י"ב יג).
האות היא המרכיב הבסיסי של המילה, שבסופו של דבר יוצאת מן הפה והופכת אותו לפה-סח. היכולת להוציא מילים מן הפה, מביאה לידי ביטוי את רוחניותו של האדם שהקב"ה נפח באפו נשמת חיים - חלק אלו-ה ממעל, שנאמר:
"וַיִּיצֶר יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית ב' ז)
ובתרגום אונקלוס שם: "וברא יי אלהים ית אדם עפרא מן ארעא ונפח באפוהי נשמתא דחיי והות באדם לרוח ממללא ".
הזהירות בשימוש באיבר הברית, היא המעניקה לאדם את החופש האמיתי, את השחרור מן השעבוד ליצר, שמירת הברית היא התנאי לקיום הברית עם הבורא ולחיות חיים כבן חורין.
הבה נתפלל כי בחג הפסח, הפה-סח, הבא עלינו לטובה,
נזכה לצאת לחירות גם מהבחינות הפרטיות וגם מהבחינות הלאומיות.
נזכה להתרומם מקרבן העומר הבא מן השעורים-מאכל החמור, המסמל את עולם החומר
דרך ימי הזיכרון אל ימי הגאולה - יום העצמאות ויום ירושלים,
אל קרבן שתי הלחם הבא מן החיטה שהיא סמל לדעת, לרוח,
לחג השבועות-חג מתן תורה, מי שהפכה אותנו לבני חורין.
"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
