ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- רביבים א'
- איזוהי דרך שיבור לו האדם
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מצוות לימוד תורה
שאלה: אני לומד כיום בישיבה ושמח מאוד בלימוד התורה, אבל אינני בטוח שאני מתאים להיות ר"מ בישיבה. רבים מחברי בישיבה חריפים ובקיאים ממני, ולעומתם אני לומד די לאט. אמנם נדמה לי שלאחר שאני מבין את הסוגיה, הבנתי טובה, אולם כדי להיות ר"מ כמדומה שצריכים להיות חריפים ומהירי מחשבה יותר. האם עדיף להישאר בישיבה מתוך תקווה שבמשך הזמן אמצא את מקומי, או שמא עדיף שאלך ללמוד מקצוע תוך קביעת עיתים לתורה?
תשובה: בשבוע הקודם כתבתי כי בחירת תחום העיסוק צריכה להתבסס על שלושה מרכיבים: כישרון, רצון, וצורך. וכך כמובן למי שרוצה לעסוק בתורה, ללמוד וללמד.
כישרון
ראשית, עליו להיות מוכשר בלימוד. אבל אם הוא רואה שאין לו ברכה גדולה בלימוד - הבנתו בינונית, זכרונו חלש, ואין לו יכולת הסברה מיוחדת - מוטב שיבחר תחום שבו יוכל להצליח יותר.
יתר על כן: על תלמיד חכם מוטלת אחריות כבדה, ואם אינו מבין כראוי את תלמודו, הוא עלול לבלבל את התלמידים בשיעוריו ולענות להם תשובות שאינן נכונות. גם אם לא יטעה, כיוון שאיננו מבין יפה את תלמודו, מן הסתם גם לא יידע לבאר היטב את הסוגיות, וכך הוא עלול להשניא את לימוד התורה על תלמידיו ושומעיו. וכן אמרו בתלמוד (ע"ז יט, ב): "כי רבים חללים הפילה - זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה". ואם הוא מלמד דברים מוטעים, עליו נאמר: "ארור עושה מלאכת ה´ רמיה" (ב"ב כא, ב).
סוגי כישרון שונים
אמנם צריך לדעת כי ישנם סוגים שונים של כישרון, ולפני שאדם מחליט שאינו מוכשר מספיק לעיסוק בתורה עליו לבחון את עצמו היטב. כי אולי הבנתו איטית, בתחילה נדמה שהוא לא מבין כלום, אבל אחרי שיקיף את כל הסוגיה היטב, יבין אותה באופן בהיר ונפלא. ואם ישקוד על הכנת שיעוריו יוכל לשמש כר"מ מצוין בישיבה גבוהה, קל וחומר בישיבה לצעירים.
ואולי הוא אינו חריף כל כך בוויכוחים עם חבריו לספסל הלימודים, אבל יש לו הבנה חינוכית מעמיקה, ואם יבחר להיות מורה לילדים קטנים, יראה ברכה גדולה בעמלו.
ואולי אינו חדשן גדול וגם אינו מהיר הבנה, אבל יש לו יכולת מצוינת לסכם נושאים חשובים ולהעביר עליהם שיעורים מסודרים ובהירים. הוא יוכל לבחור לעצמו מספר תחומים ולהתמחות בהעברת שיעורים עליהם, ומוסדות חינוך רבים ישחרו לפתחו כדי שילמד גם אצלם.
יש שבלימוד הגמרא אינם מצטיינים כל כך, אבל בתנ"ך ואמונה (מחשבה) יוכלו לעשות חיל. ויש שאינם מוכשרים להעביר שיעורים, אבל הם מצוינים בכתיבה וסיכום, וביכולתם לכתוב ספרים מועילים.
רצון ומסירות
אולם הכישרון לבדו אינו מספיק, צריך גם רצון. לומדי התורה שתורתם אומנותם צריכים להקדיש עצמם לתורה במסירות רבה במיוחד. אסור שיראו את לימוד התורה כעוד אחד מן המקצועות שאפשר להתפרנס מהם. אם לא יהיו מסורים לתורה ולעבודת ה´, לא יוכלו לשמש דוגמא ראויה לתלמידיהם, וימעלו בתפקידם המקודש.
ברוב המקצועות האדם נדרש להקדיש לעבודתו מספר שעות בכל יום, ולאחר מכן הוא חופשי לעשות כרצונו. לעומת זאת, העוסק ברבנות והוראה צריך להקדיש לכך את כל חייו. גם לאחר שסיים את שעות ההוראה שלו, עליו להמשיך ללמוד כדי להתגדל בתורה, ועליו להמשיך לחשוב על תלמידיו, כיצד לקדמם ולרוממם. אם לא נהג כך, עשה את מלאכת ה´ רמייה. גם כאשר הוא זקוק למנוחה, הרי היא נעשית רק כדי לחזור לעבודת הקודש בכוחות מחודשים. עליו לרצות לעסוק בתורה לשם שמיים, ורק כדי שיוכל לקיים את משפחתו ללא דאגות צריכים לתת לו משכורת.
הרצון צריך להיבחן היטב
כאן המקום להוסיף הערה חשובה שקיבלתי מהרב אהרן מרצבך, רב הקיבוץ שעלבים: ישנם בחורים שהתחנכו במקומות שלא מדגישים כראוי את ערך לימוד התורה, ובחירתם עלולה להיות מוטעית. יתכן שאילו היו יודעים את גודל ערך לימוד התורה היו רוצים ללמוד תורה במסירות עצומה, ורק מפני שלא למדו להעריך את מצוות לימוד התורה, שהיא שקולה כנגד כל המצוות, הם מעדיפים לבחור תחום אחר.
הבוחרים במקצוע התורה שלא לשם שמיים
אבל מי שאינו מוצא בנפשו רצון אמיתי להתקדש במסירות לתורה ולהוראתה, גם אם יהיה מוכשר ומבריק בלימודו, מוטב שיבחר מקצוע אחר ויקבע עיתים לתורה. ואם מפני שהוא מוכשר הוא בוחר לעשות לעצמו "קריירה טובה" ברבנות או בדיינות ללא רצון אידיאליסטי והתמסרות, עליו חלים דברי הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה ג, י:
"...הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים: כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו: אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן".
מאלה המוכשרים שלמדו תורה בלי כוונה טהורה צומחים רבנים שאינם מקדשים שם שמיים. הם מצטיינים ביכולתם לזכות באהדת הגוף הבוחר, וחלשים בהשפעה תורנית מוסרית. מהם הרבנים שנבחרים לרבנות במקום אחד וגרים במקום אחר, כאילו כל מגמתם רק כבוד ומשכורת. מרבים לגבות כסף על חתונות וממעטים בנתינת שיעורים.
צורך ציבורי
המרכיב השלישי תלוי בציבור. לפני ארבעים שנה, הציבור בארץ שיווע לרבנים ומורים. כמעט כל מי שעסק בתורה נדרש להיות רב או מורה. גם מי שכשרונותיו היו בינוניים הועיל מאוד לציבור, מפני שלא היתה אפשרות למצוא מורה טוב ממנו.
אולם עם השנים הלכו והתרבו לומדי התורה. רוב משרות הרבנות וההוראה נתפשו. רק מי שהוא ממש מתאים לתפקיד הרבנות או ההוראה, יש לקוות שימצא לבסוף מקום. אבל מי שאינו מתאים כל כך, עדיף שילך לתחום אחר, מפני שכבר אין צורך ציבורי במורים בינוניים.
הטובים לרבנות וחינוך
אחרי כל זאת, בחורים מוכשרים ואידיאליסטים, שיש להם יכולת הסברה ומנהיגות, שאר רוח ורצון להיטיב, והם מוכנים להקדיש את עצמם למען המטרה הנעלה והמקודשת מכל - ראוי להם להקדיש את כל מרצם ללימוד התורה ברוחב ובעומק, ויזכו להגדיל תורה ולהאדירה. עתידנו הלאומי ועתיד העולם כולו תלוי בהם, שמכוח לימוד תורתם יהיו מגדלי אור למלא את הארץ דעה את ה´ כמים לים מכסים ולתקן עולם במלכות ש-די.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
