ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
בהתרחקות? ומדוע בכלל חשוב כל כך להתרחק מטומאת המת?
ראשית יש להקדים ולבאר מהו תפקיד הכהונה בעם ישראל. מרן הרב זצ"ל מסביר את תפקיד הכהנים
1
בכך
שישנו צורך באומה שיהיו בה אנשים שכל עיסוקם הוא בקודש, כדי שהקשר עם האלוקי יבוא דרך אנשים עליונים
2 וטהורים שהאומה כולה נסמכת עליהם, כלשון הכתוב "יורו משפטיך ליעקב"
, בכך לא תבוא ההתקרבות של
האדם הפרטי אל האלוקי מתוך קטנות ופחיתות אלא מצידה העליון ובהדרכה ישרה.
במקומות רבים בכתביו
3
מזהה מרן הרב זצ"ל את ההבחנה שבין כהנים לישראל גם במבנה העולמי: וישראל -
4 הם כידוע 'ממלכת כהנים'
לעומת שאר הגויים. חלוקה זו מאופיינת בכך שלכל אחד ואחד מישראל יש צד כהונה
עכשווי שנמצא בו. אך לעתיד - יעלו ישראל כולם למדרגת הכהונה ובה ומתוכה ידריכו את העולם כולו.
הכהנים הם המורים, הם השלוחים
5
שלנו לעבודת הקודש. לכן ישנה חשיבות להדרכת הכהנים בפרטות, דרכי
הנהגתם משפיעה על כללות המון העם. ההרחקה מטומאת מת מלמדת אותנו להתייחס נכון אל התופעה הנקראת
'מוות'.
להלן, שנים מן ההסברים בכתבי הרב בטעם האיסור על הכהנים להיטמא בטומאת מת:
א( בפנקס אחרון בבויסק
6
, הרב כותב כי לולא הרחקת הכהנים מן המת עקב תפקידם כמחזיקי התורה ומלמדי
המוסר, היינו מוצאים אותם, בכל עת של יציאת נשמה. החשש היה כי כתוצאה מכך היה נוצר יחס של השפלת
החיים ושנאתם. והכהנים הרי הם המקשרים אותנו לצורת הקודש השלימה וחלילה היה נראה כאלו שהקודש
שונא את החיים. לכן מורחק הכהן מכל קשר אל המוות, להדגיש ולהראות את הרצון שהמוסר והתיקון יהיו
מחוברים לחיים.
ב( במקום אחר
7
, מסביר הרב שבני האדם טועים בהבנת חיזיון המוות בכך שהם חושבים שהוא מיעוט וצמצום
החיים. בשעה שהאמת היא כי המוות הוא התגברות והתעצמות החיים. בגלל מדריגתם הגבוהה יודעים הכהנים,
את האמת הזאת, אך מכיון שהתעתוע של המוות כדבר רע שולט בעולם נמנעים הכהנים מלהיטמא למת, כדי
שלא ייתפסו גם הם בטעות העולם. נראה , שהכהנים נשארים כקבוצת איכות באנושות בכדי להביא אותה אל
ההכרה הנכונה ביחס אל המוות שאינו מוביל לייאוש מהחיים אלא דווקא את האמון המלא בו.
1
אורות התחיה פרק ד,עמ' נד
2
דברים פרק לג, י
3
אורות התחיה לעיל, וכן בעין איה למעשר שני , יט ועין איה לשבת חלק א' פ"א , ג פ"ב , יב ועוד.
4
שמות פרק יט, ו .
5
יומא דף יט ,א .
6
קבצים מכתי"ק א',פס' ב עמ לו.
7
אורות הקודש ב , עמ' שפ, וכן בקובץ ח פס' כג.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









