ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי אמונה נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
פעם אחת בא סוחר בהמות אל ר' מיכל מזלוטשוב, שהיה איש עני ביותר. לאחר ששהה במחיצתו זמן מה הבחין בו בר' מיכל שהוא איש קדוש. שאל אותו הסוחר: ר' מיכלי, אני רואה שאיש קדוש אתה, והרי אינך צריך אלא להתפלל על עושר ותהיה עשיר, ולמה זה תחיה בדחקות כזו? השיב ר' מיכל: מלך אחד ערך חתונה לבתו האהובה והזמין את תושבי עיר הבירה, ועל ההזמנה שקיבל כל אזרח היתה כתובה רשימת המאכלות שיאכלו בסעודה. והנה תקפה מחלה את בת המלך, ואחרי שעות מועטות מתה.
בשתיקה נתפזר העם שבא אל החתונה, וכולם התאבלו על יפת התואר טובת הלב. רק איש אחד נותר וההזמנה בידו. ביקש לאכול את כל המנות שברשימה וקיבלן. ישב ולקק את שפתיו ללא בושה. כלום אנהג כמוהו, והשכינה, כנסת ישראל, בגלות?!
בשתיקה נתפזר העם שבא אל החתונה, וכולם התאבלו על יפת התואר טובת הלב. רק איש אחד נותר וההזמנה בידו. ביקש לאכול את כל המנות שברשימה וקיבלן. ישב ולקק את שפתיו ללא בושה. כלום אנהג כמוהו, והשכינה, כנסת ישראל, בגלות?!
ר' מיכל יכול להגיע לעשירות אם רק יתפלל על כך, אלא שהוא בוחר בעניות. הסיבה לכך נעוצה במשל שהוא מציג. מרכז השמחה בסעודת המלך הוא בת המלך העומדת להתחתן. בת מלך זו נחונה במעלות מיוחדות, כיופי וטוב לב. שמחתה צריכה להיות גם שמחת הממלכה כולה. המלך אביה משתף את הממלכה כולה בשמחתו ובשמחת בתו. הביטוי לשותפות זו הוא הסעודה שהוא עורך לכל אנשי עיר הבירה. דעתו של המלך אינה מתיישבת עד שהוא מעלה על הכתב את כל הטוב שהוא עתיד להרעיף על הבאים לשמוח בשמחתו.
אך הצער הוא גדול; השמחה הושבתה. בת המלך מתה. כל בר דעת מבין שאם בטלה השמחה, בטלה הסעודה. משהושבתה שמחת המלך בשל מות בתו, אין מקום לסעודה שנועדה לבטא את השמחה. ההתפזרות הדמומה של אנשי העיר לביתם מסמלת את השותפות ואת ההבנה שאין שמחה במקום שיש בו עצב.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
37 - להמשיך ברגל ימין
38 - סעודתה של בת המלך
39 - מי יעלה בהר ה'
טען עוד
כשאסון קורה לבת המלך מושבתת שמחת העולם. כשהדבר החשוב בעולם, חיי הרוח, לוקה בחסר, אין מקום לשמחה אחרת. שוב מזדקרות לעינינו נבואות החורבן הקושרות בין הנפילה המוסרית והרוחנית, לבין הנפילה הכלכלית, העוני הנורא וממילא אובדן הסעודה.
אך יש אנשים שאינם מבינים את המשמעות של הנפילה הגשמית. הם מתרכזים בבעיה החיצונית של העדר השפע, של השבתת הסעודה, ואינם נותנים את דעתם לבעיה המהותית יותר, שהיא מות בת המלך. יש אנשים המתמקדים בפתרון הבעיות החומריות של חייהם, ואינם נותנים את לבם לעובדה שאם קיימות בעיות והסעודה מושבתת, הדבר צריך ללמד אותנו משהו עמוק יותר על מצבה של בת המלך.
הסוחר שואל את ר' מיכל מדוע איננו מתפלל על עושר. ר' מיכל יודע שכשיש עניות בעולם, אין זו עניות גשמית גרידא. אפשר להתפלל ולבקש להפסיק את העניות, אבל האמת היא שמה שצריכים להתפלל עליו הוא בת המלך. העניות היא רק ביטוי לחולי עמוק יותר, מצבם הירוד של חיי הרוח בעולם, מצבה הירוד של התגלות כבוד ה' בעולם.
התפילה צריכה להיות על השכינה ולא על חסרון הכסף. גדולי הצדיקים היו מתפללים על גלות השכינה ולא על צרותיהם הפרטיות, משום שידעו שצרות פרטיות נובעות ממצבה של בת המלך, ממצבם של חיי הרוח של הכלל והפרט. אין טעם לבטל את הסימפטום, כל עוד המחלה איננה מטופלת.
זוהי הדרך בה דרשו החסידים את הפסוק "ימלא ה' כל משאלותיך". ההבנה הפשוטה של הפסוק מדברת על תפילה וברכה שה' ימלא את כל שחסר לאדם; אולם חסידים קראו את הפסוק בדרך אחרת. המצב הקשה החסרונות הרבים הבאים על בני האדם מעידים על כך שאין השם שלם ואין הכיסא שלם – הם מעידים על מצב רוחני קשה. התפילה צריכה להיות למילוי השם, להשלמת חסרון השכינה, וממילא תתוקן גם הסעודה הפרטית. ימלא ה', כלומר שיתמלא השם – זה כל משאלותיך, כלומר כל בקשותיך וציפיותיך יהיו שיתמלא השם, שתתוקן הופעת ה' בעולם.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
