ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
1 בְנֵי יִשְ רָאֵל"
לדעת חז"ל כך המציא עם ישראל את הדגלים לכלל האנושות, ומלכויות העולם הם שהעתיקו את
2 הרעיון מאיתנו.
3 זכינו בגנזי "המרכז התיעודי" של "בית הרב" לדרשה מפורטת בת שבעה עמודים )!( בנושא הזה,
דרשה
4 אותה נשא מרן הרב זצ"ל בטקס הכנסת דגל הגדוד העברי לבית הכנסת ה'חורבה'.
להלן סיכום הרעיונות העיקריים בדרשת הרב ובתפילתו, אותה חיבר למעמד המיוחד הזה:
. 1 .דגל לאומי ודגל צבאי אינם זרים למקורות ישראל.
2 .לדעת הרב , הדגל ממלא את הלב הערצה, כבוד וחיבה, ושיש בכך "קוי קדושה".
3 .הדגל מסמל את תהליך הגאולה שאנו בעיצומו.
4 .הרב ראה בדגל כמסמל את השאיפה הלאומית ואת הייחוד הלאומי שלנו, ואלו כמובן קשורים
5 להיותנו 'ממלכת כוהנים וגוי קדוש'
, מקבלי התורה.
5 .הרב ראה ערך נצחי )!( בנאמנות לדגל )"אנו נאמנים נצח לדגלה ! "( ולרעיון הגלום בו - ההכרה
שיש בישראל נשמה לאומית קדושה ומיוחדת.
6 .קיימת חשיבות ומשמעות גם לדגלי אומות העולם. השלום הנצחי העולמי בנוי על הוקרת המיוחד
שבכל דגל ושבכל לאום, וכל שכן בדגל הישראלי, כסמל לעם סגולה.
7 .הדגל מסמל את פלא קיבוץ הגלויות שאנו חוזים בראשיתו בעינינו.
8 .הדגל - סמל כיבוש ארץ ישראל, וביטוי לשייכות של ארץ ישראל לעם ישראל.
9 .הדגל מזכיר את הקדושים שמסרו נפשם במלחמה נגד האויב.
01 .הדגל מסמל את גבורת ד' בתשועת ישראל.
11 .הדגל מסמל את גבורת צבאות ישראל.
6 ברור הדבר כי כל מה שנאמר לגבי 'דגל הגדוד' נכון ביתר שאת לגבי דגל המדינה של היום.
מרן הרב ציין שיש
ערך לדגלים לאומיים וכל שכן לדגל ישראל, כדברי המדרש בתיאור מעמד הר סיני, ומהשאיפה המוזכרת לשימוש
בדגלים הלאומיים בעת שלום.
1
ספר במדבר פרק ב, ב
2
במדבר רבה פרשה ב, ז, "'באותות', סימנין היו לכל נשיא ונשיא מפה וצבע על כל מפה ומפה כצבע של אבנים טובות שהיו על לבו של אהרן, מהם למדה המלכות )י"ג: המלכיות( להיות עושין
מפה וצבע ]...[ ראובן אבנו אודם ומפה שלו צבוע אדום ומצוייר עליו דודאים... יהודה נפך וצבע מפה שלו דמותו כמין שמים ומצוייר אריה.
3
בתיק א/6/429" .בית הרב" הוציאו לאור כחלק מספר, א' שבט, להרים את הדגל- דגל ישראל והדיבור בעברית במקורות היהדות, הוצאת "בית הרב", ירושלים תשע"ד, 326 עמ'.
4
ביום ל' בכסלו תרפ"ו.
5
ספר שמות פרק יט , ו
6
יצוין שכולם: היהודים, הערבים, האנגלים וכן עיתונות התקופה )כולל ציורים משוערים!( התייחסו לכך שכביכול מדובר בדגל הלאומי של עם ישראל, למרות שהתברר שהדגל של הגדוד
העברי היה שונה מדגל הכחול-לבן הרגיל. כמו כן ידע הרב היטב שקיימות בעיות דתיות בקיום המצוות בגדוד, ראו אגרות הראיה ג, עמ' קלו-קלז, ו-קמא, ובכל זאת הדבר לא העיב על התלהבותו
להם ולדגלם ולמה שהם מסמלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
