ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
חייבים ליפול, בגלל שגלות וגאולה הם צדדים של מטוטלת, אחד תלוי בשני ואין אחד ללא השני. אז מה עושים? מחזיקים, לא נופלים. ומה הניסיון? הניסיון הראשון שנקלע לדרכי בירידה מההר היה הביזיון. כן, כן, ביזיון. איך יכול להיות שאחרי אור ענק בהר סיני אנחנו מקבלים ביזיונות מכל העולם? שלא לדבר על הביזיונות בחיי היום יום. כבודה של התורה, המלחמות בבית, נדמה שכל מי שמחזיק בתורה מרגיש כאילו הוא מטרה לעלבונות וביזיונות. וכמובן בתחום האישי, כל חוסר הצלחה בבית, עם אשתי או בחינוך הילדים, נראה לי כביזיון.
למה אחרי דבר כל כך מוצלח כמו מעמד הר סיני ישנה חוסר הצלחה? אז התשובה המיידית היא שככה זה, להכיל את חוסר ההצלחה זו הצלחה בפני עצמה. אבל בכל זאת אני רוצה תשובה עמוקה יותר.
רבי נחמן אומר לנו שעיקר התשובה היא כשאדם ישמע את ביזיונו ויידום וישתוק. הביזיון בא לבדוק אם באמת התורה עברה מהחוץ אל הפנים. מהפה לנפש. מהר סיני למידותיי.
לענות זה טבעי יותר. להתנצח, להגיב, להחזיר. אין דבר יותר קשה מלשמוע את המציאות מבזה אותך ולשתוק, אבל זה בדיוק העניין. זה ההבדל בין כבוד מלכים לכבוד אלוקים. אנחנו ראויים לכבוד, אבל לא לכבוד של מלכים שהוא כבוד מבני אדם, אלא לכבוד אלוקים. כשאני שומע ביזיון ושותק אני מתחיל תהליך של תשובה. אז הביזיון מזכה אותי.
הטוב הוא המציאות, הדברים הרעים הם הניסיון. השתיקה שלי זו לא השפלה. אי אפשר להשפיל מי שבתוך ליבו איננו מושפל. מי שיצא מהר סיני הוא לא באמת מושפל, הוא זכה לכבוד אלוקים. ולכן הביזיון לא משפיל אותי אלא מרומם. מזכיר לי מי אני. נכון, "חרפות וביזיונות שברו ליבי", אבל לא הפילו אותי. השבר בלב אחרי הביזיון והדם שמזדכך, הם, עד כמה שקשה לקלוט, מחדשים אותי ומביאים אותי לשוב למקום שבו הייתי פעם, טוב יותר ונקי יותר.
אז רגע, הביזיון הוא משהו הכרחי? כנראה שכן. זוכרים את המטוטלת? גלות וגאולה. רצוא ושוב. כבוד מלכים וכבוד אלוקים. פסגת הר סיני וביזיונות היום יום. רק להחזיק, לא לעזוב! הצד הלא טוב כביכול של המטוטלת, הוא הצד שבעצם מרים אותי. כן, כן. מי שלא מוכן להיות קטן וחלש, לא יוכל להיות חזק וגדול. זו המטוטלת? אז כל אחד מוזמן להיזכר: איפה הביזיון שזימן לי הניסיון? איך התנהגתי? איפה לא שתקתי? איך אני מתכונן לנדנוד הבא של המטוטלת. הביזיון בא לגדל אותי כדי שבשנה הבאה, או אולי אפילו מחר בבוקר, אעמוד על ראש ההר לקבל שוב את התורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
