ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
בארץ ישראל. יש הסוברים והכותבים שהוא העריך מאוד את בניין הארץ שעמד בראש מעייניהם מתוך מחשבה
שההתמסרות לכך אשר שאבה וינקה את כל כוחותיהם, ב'מסירות נפש' של ממש היא זו שהביאה בפועל להצלחה חסרת
תקדים וזכתה לברכה משמיים.
והנה בגישתו לפסוק דלעיל האוסר על הכהנים לנחול בארץ, מצויות שתי התייחסויות המאירות את גישתו ומשלימות זו את
זו.
, כותב הרב כי לנחול את הארץ, הוא אידיאל שיש בו קדושה. ויחש (ס) הזה מחייב את נושאיו ועושיו 2 בהתייחסות הראש 1 ונהF
להישאר ברמת הקדושה הראויה לאידיאל נשגב שכזה. אלא, ש'הקישור הפרטי' של אלו העוסקים בכך, בענייני קרקעות
וכיבוש (!), 'כבישה' בלשונו, אינו יכול להישאר ברובד הקדושה האידיאלית והוא .פוגם בקדושה ובמעמד האידיאלי.
היוצא מזה הוא שהכוהנים והלויים חייבים להישאר באותו רובד קדושה עליון, ולכן אינם יכולים ליטול חלק בארץ עצמה,
בנחלה משלהם., וכמו כן ב'ביזת האויב' המנוצח., ובתוקף תפקידם, יישארו מעל לעניינים ארציים אלו בקדושתם
האידיאלית.
2 התייחסות שנייהF
, גם היא אמורה על אותו פסוק, והיא מעמיקה עוד יותר בהכוונתה המעשית. 3
הרב זצ"ל מבחין בין המוכשרים לעבודה מעשית, שזו היא ייעודם לבין המסורים לעבודה ד', בהתמדה וברציפות. שיש להם
את היכולת להאיר את הצורה האידיאלית של העבודה האלוקית בנפשם עד כדי התאמה מוחלטת ואשר בולטת בעבודה
המרוכזת של הקרבנות..
משמעות הדברים היא , שלכל שבט בישראל יש את יעדיו ותחומיו הייחודיים. ושבט לוי, על משימותיו בקודש, מלא בתוכן
האידיאלי ב'כל חגווי נשמתו'. (ציור מדהים המדגיש גם את הפרטים. ומזכיר את חגווי הסלע, מלאי מים חיים – ואין מים
אלא תורה- המפותחים, הנסתרים והגלויים, מעבר למראה הכללי)
הכוהנים והלויים פטורים מעיסוקים שאינם בקודש, לא בגלל חלוקה שרירותית או מחוסר זמן. אלא כדי שיהיו טהורים, פנויים
ובעלי האידיאל הטהור לעבודת הקודש ולהשראת הקדושה בישראל. על כן אין הם שייכים כלל לעניינים הארציים של
4 נחלות אדמה , וביזת האויב. נחלתם האמתית היא ד' F3
.
ושוב, בצידם של הכהנים מצויים אלו הדרושים להנחלת הארץ ולמלחמותיה , אותם שאין בכח רוחם העניין האלוקי ברמת
הטהרה הדרושה לעבודת ד' המתמדת.
שני צדדים אלו באומה הישראלית, משלימים אהדדי ויוצרים את הכוח הדרוש לאומה. ברוח ובעשייה.
ספר במדבר , פרק יח , כ 1
ועי' רמב"ם היד החזקה סוף הלכות שמיטה ויובל פרק יג , י-יג. 4 קובץ א, פסקה תפג 3 קובץ ג, פסקה קנא 2
ראוי לציין כאן כי מרן הרב זצ"ל – לא 'רשם' בשום רישום את דירת מגוריו וכיו"ב מחמת היותו כהן ! לקיים דברי הכתוב ' בארצם
לא תנחל' !
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
