ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
סֵפֶר הָרְבִיעִי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג אֶת הַנִּמְצָאִים בְּחָכְמָתוֹ וּבְהַנְהָגָה רְאוּיָה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה מַנְהִיג אֶת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר בְּכָל מַסְעֵיהֶם שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, וְזֶה נֶגֶד עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וגו'. שֶׁכָּל זֶה הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַנִּמְצָאִים בְּהַנְהָגָה רְאוּיָה, וּלְפִיכָךְ מַתְחִיל הַסֵּפֶר בְּמִדְבַּר בְּסֵדֶר הַדְּגָלִים, וְאֵיךְ הָיוּ נוֹסְעִים, וּמַנְהִיג אוֹתָם עַל פִּי הֶעָנָן, עַד סוֹף הַסֵּפֶר שֶׁחָנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, שֶׁהוּא מַסָּע הָאַחֲרוֹן. וְאֵלּוּ אַרְבָּעָה דְבָרִים הֵם נִזְכָּרִים בְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת תְּפִלִּין גַּם כֵּן, וְכַאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה בִּמְקוֹמוֹ בַּאֲרֻכָּה, עִנְיַן אֵלּוּ אַרְבָּעָה דְבָרִים.
ספר דברים, משנה תורה, השלמת התורה והשלמת ישראל
אָמְנָם מִשְׁנֵה תוֹרָה הוּא עִנְיָן זוּלַת זֶה, וְזֶה שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מַשְׁלִים הַכֹּל עַד שֶׁהַכֹּל מֻשְׁלָם. וְדָבָר זֶה עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּמִזֶּה הוּא מִשְׁנֵה תוֹרָה שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה. וּבָזֶה הָיָה מַשְׁלִים עִנְיַן יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִים מִכֹּל וָכֹל, כִּי בַּסֵּפֶר הָרְבִיעִי שָׁם הַנְהָגַת יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַנְהָגָה לָהּ שְׁלֵמוּת, וּלְפִיכָךְ בַּסֵּפֶר הַחֲמִישִׁי מַשְׁלֶמֶת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִים לְגַמְרֵי. וְהַהַשְׁלָמָה דָּבָר נִבְדָּל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לְכָךְ מַה שֶּׁהָיוּ מֻשְׁלָמִים הוּא סֵפֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּבְוַדַּאי כִּי הָיָה הַשְׁלָמַת יִשְׂרָאֵל בְּסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה, וּכְדִכְתִיב (דברים כט, ג): וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת, וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וגו', עַד הַיּוֹם הַזֶּה. שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁלֵמִים בְּסוֹף מ' שָׁנָה שֶׁהָלְכוּ בַּמִּדְבָּר לְנַסּוֹתָם, עַד שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִים. וְזֶהוּ סֵפֶר חֲמִישִׁי. וּלְפִיכָךְ סֵפֶר הַחֲמִישִׁי מִשְׁנֵה תוֹרָה, כִּי כָּל הַשְׁלָמָה וְסוֹף, כָּפוּל. וְדָבָר זֶה יָדוּעַ כִּי כָּל סוֹף יֵשׁ לוֹ כְּפִילוּת, וְאֵין זֶה מְקוֹמוֹ. וְסֵפֶר מִשְׁנֵה תוֹרָה אֵינוֹ מְשֻׁתָּף מְחֻבָּר לְגַמְרֵי עִם הָאַרְבָּעָה סְפָרִים, כִּי זֶה עִנְיַן הַהַשְׁלָמָה שֶׁהוּא מְיֻחָד, כְּמוֹ שֶׁהוּא יָדוּעַ לַמְבִינִים בְּעִנְיַן הַהַשְׁלָמָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא דָּבָר נֶעֱלָם.
____________________________
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
61 - גבורות השם פרק ס"ט חלק ג'
62 - גבורות השם פרק ס"ט חלק ד'
63 - גבורות השם פרק ס"ט חלק ה'
טען עוד
ספר משנה תורה הוא עניין אחר, וענינו שהקב"ה משלים את הכל עד שהכל מושלם. דבר זה הוא עניין נפרד מעניין ארבעת החומשים הראשונים, וזה משנה תורה, שהוא שלמות התורה. בספר זה משלים את ענינם של ישראל, עד שהם שלמים לגמרי. בספר רביעי דובר על הדרך בה מונהג עם ישראל, וכל הנהגה יש בה שלמות, ובספר חמישי משלימם לגמרי. ההשלמה היא דבר נפרד בפני עצמו, לכן ספר חמישי הוא ספר בפני עצמו. השלמת ישראל היתה בסוף שנת הארבעים, וכמו שנאמר: ולא נתן ה' לכם לב לדעת, ועיניים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה, ואז, בסוף הארבעים שנה בהם התנסו עד שלמותם, היו ישראל שלמים. זהו הספר החמישי, ולכן הספר החמישי הוא ספר משנה תורה, כי כל סוף יש בו כפילות. דבר זה ידוע שלכל סוף יש כפילות, ואין כאן המקום להרחיב. ספר משנה תורה אינו מחובר לגמרי לארבעת הספרים הקודמים, כי ההשלמה היא עניין בפני עצמו, דבר הידוע למבינים בעניין ההשלמה, שהוא דבר נסתר.
ביאורים
שלוש מידות של הבורא הביא המהר"ל לעיל כמקבילות לשלושת החומשים הראשונים. ראינו שם ששלוש המידות הללו מופיעות לראשונה בחומש דברים: "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא " [דברים י, יז]. כעת נותר לפרש מהו עניינם של שני הספרים האחרונים – במדבר ודברים.
המהר"ל מסביר שחומש במדבר הוא כנגד הנאמר בפסוק הבא: " עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה" [שם יח]. עשיית המשפט קשורה להנהגת ה' בעולם, תפקידו של השופט הוא להחליט מה היא ההנהגה הנכונה בעולם בדברים רבים. הנהגה זו הופיעה במדבר בהליכה של עם ישראל לפי ציווי ה', בזמנים ובדרך שהתווה.
חומש דברים הוא החומש החותם את התורה כולה. חומש זה עוסק במציאות השלֵמה של עם ישראל בארצו כאשר הנהגתו על פי התורה, ומהווה מעין הכנה אחרונה לקראת הכניסה לארץ. ספר זה, השונה במהותו משאר הספרים, מבטא את ההשלמה של עם ישראל, ומבטא את המציאות השלֵמה שבאה מתוך הנהגת ה' את המציאות.
הרחבות
החסיד הוא המנהיג
וְכָל הַנְהָגָה לָהּ שְׁלֵמוּת. רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי מתאר בפירוט רב את החסיד, האיש שנמצא במדרגה העליונה על פי התורה, כמושל:
"החסיד הוא מי שהוא מושל, נשמע בחושיו וכוחותיו הנפשיים והגופיים (=גופניים), ומנהיגם... והוא המוכן לממשלה, כי אׅלו היה מושל במדינה היה נוהג בה בצדק כאשר נהג בגופו ונפשו. וחסם הכוחות התאויים (=המתאווים, התאוות) ומנע אותם מן הריבוי אחר אשר נתן להם חלקם... וחסם הכוחות הכעסנים המבקשים לנצוח, אחר אשר נתן להם חלקם בניצחון המועיל... ונתן לחושים חלקם במה שמועיל לו... וכן השמע והראות וההרגשה המשתתפת הולכת אחריהם, ואחר כן היצר והרעיון והמחשב והזכרון , ואחר כן הכח החפצי המשתמש בכל אלה, והם משמשים עובדים לחפץ השכל. ולא עזב אחד מאלו הכחות והאיברים שירבה במה שהוא מיוחד בו ויפחית הנשארים. וכאשר עשה צרכי כל אחד מהם... אז יקרא אל עדתו כמושל הנשמע שקורא אל חילו השומע לעזור לו" [ספר הכוזרי ג, ה].
כמו המושל, הדואג לכל האנשים שיקבלו את צרכיהם ו'מחלק את התקציב', כך החסיד מושל בכוחותיו ומחלק את 'תקציב' הכוחות לכל נטייה בנפש, לפי צרכיה האמִתיים בהנהגת השכל. החסיד יוכל להתמנות גם כמנהיג של ציבור, כיוון שיודע לחלק את המצוי לפי הצרכים. בזכות יכולתו של החסיד לשלוט בכוחותיו, הוא יכול להתקדם – וכוחותיו יישמעו לו.
לעילוי נשמת פרידה אספיס בת דב יששכר הלוי ע"ה
לעילוי נשמת מרים בת יצחק קלמן ע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
