ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- בר מצווה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם שראל
אלול, ה'תשנ"ז
שאלה
ילד שאביו יהודי ואמו התגיירה על ידי ראבי קונסרבטיבי, ועכשיו רוצה לעשות את הבר מצווה שלו בבית הכנסת שלנו. כמו כן ילד שאביו יהודי ואמו גויה; ההורים גרים בנפרד. הילד התגייר בבית דין אורטודוקסי שאינו מוכר ע"י הרבנות בישראל. הבן הזה גר אצל אמו במשך כל השבוע ובשבת וחגים הוא אצל משפחתו היהודית. אמו שולחת אותו לבית הספר היהודי. האם לרב מותר לעשות את הבר מצווה ובאילו תנאים?
תשובה
גיור קונסרבטיבי הינו בעייתי ויש לחוש לו בתנאים מסוימים1. במיוחד בנדון דידן שמדובר שהאב יהודי יש להשתדל לקרב את הילד כמה שאפשר2.
ניתן לערוך את בר-המצוה בבית-הכנסת3 ובלבד שהילד לא יקרא בתורה4, אך ניתן להעלותו למפטיר, ובעליה זו יוכל להיות "בעל קורא"5.
יש לרשום בספרי הקהילה שאין שום קשר בין עריכת בר-המצוה לבין בירור יהדותו של הנער לעניין נישואיו בעתיד6.
_______________________________________________________________________________
1 לפי רמב"ם (הל' איסורי ביאה א"ב פי"ג הלט"ו) ורשב"א (יבמות עט ע"א) יכולים ג' הדיוטות להיות בית דין לגיור אלא שיש לפוסלם לכאורה מצד רשעים ועיין בדברי הרב יאה"ל הרצוג (יו"ד כרך ד' סי' צג אותיות ב-ג) שמסתפק בדבר, ובמיוחד באלה שהם כבר כמה דורות רפורמים וק"ו בקונסרבטיבים. כמו כן יש לחוש שלא הייתה טבילה, ואז ודאי שאין הגיור תופס.
באשר לקבלת עול מצוות (אם נעשתה בפני ג') יש לומר שהיא מועילה בדיעבד אף אם הייתה מינימאלית, עיין "אגרות משה" (יו"ד ח"א קס) "דידיעת המצוות אינה מעכבת וחושבת שכל מה שאומרים לה מעבר לזה זה הידור בעלמא".
2 דעת הרב ב"צ מאיר חי עוזיאל שמצוה לקרב בן של ישראלי מנכרית ("פסקי עוזיאל", סי' סא).
3 בתנאי שהייתה פעולת גיור מינימאלית של אם הילד, דהיינו קבלת מצוות בפני ג' (כמבואר בהערה 1) וטבילה, או טבילה בפני ג' אף שלא הייתה כלל קבלת מצוות, שכן לרמב"ם (שם הי"ד-י"ח) קבלת מצוות אינה מעכבת בדיעבד, ולדעת הרב עוזיאל אף לא לכתחילה, ואף שמרן המחבר לא פסק כך, יתכן שלעניין עלייה לתורה אפשר להקל. מכל מקום פסקנו לרווחא דמילתא, שלא יעלה למניין שבעה, וכמו שנהגו בקטן ("משנה ברורה" סי' רפב ס"ק יב), או שלא יקרא בתורה.
4 עיין "משיב מלחמה" (כרך ב עמ' קעט ס"ק ה) שבימינו הקורא בתורה הוא שליח-הציבור המוציא את הרבים, ולא העולה.
5 שאז אינו ממניין השבעה ויוכל גם לקרוא בתורה.
6 שהרי לדעת בעל "אגרות משה" אין לחוש כלל לגירות, ולדעת מרן הגר"ש ישראלי "במראה הבזק" (ח"א תשובה צז, לו3 במהדורה ראשונה) יש לחוש לה, אם הדיין המגייר למד בישיבות.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
