ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
"בחסד א־ל עליון, עומדים אנחנו כולנו בהיכל הרחמים – בחודש אלול – שהוא חודש הרחמים שבו מאירות שלש עשרה מדות הרחמים. החודש בו נפתחים שערי רחמים לכל הבא לגשת אל הקדש לעבודת הבורא בתשובה, תפילה ותורה".
חודש הרחמים, הוא 'העונה החמה' של אמירת תהילים.
כך מתאר הרבי הריי"ץ את זיכרונות הילדות שלו מהקימה בבוקר בחודש אלול: "כאשר שוכבים במיטה בשעה שש בבוקר, שומעים שמנין ותיקין הראשון בבית המדרש כבר סיים תפילתו ותוקעים בשופר. קול השופר מעורר: הרי אלול בעולם. ממהרים להתלבש, והאדם אינו שבע רצון עם עצמו מדוע איחר כל כך בשנתו. ברעיונו חולפת המחשבה על משה רבנו ע"ה שהיה בימים אלו בהר, ועל כך שהימים הם ימי רצון ואפשר לפעול בהם באופן אחר לגמרי. צריכים להיות בן אדם, אסור להפסיד את הזמן. כשבאים לבית המדרש כבר מוצאים קהל גדול, חלקם אומרים תהילים, חלקם לומדים חסידות ואחרים – מתפללים" (אגרות קודש, וכן שאר הציטוטים במאמר).
לב שמח, לב דומע
קרוב אליך (663)
הרב נחמיה וילהלם
209 - המלך בשדה
210 - לב שמח, לב דומע
211 - רוצים ולא יודעים איך? קבלו...
טען עוד
יכול יהודי לומר שנים רבות תהילים בכוונה ולגלות פתאום עוד ועוד פירושים ומשמעויות של פורקן לבעיות נפשו. אין קץ לשפיכת הנפש שבתהילים ואין מצב נפשי שלא מוצא בה את ביטויו.
העיקר הוא לומר תהילים מתוך הלב. לעיתים הדגש יהיה על אמירה בשמחה ממתיקת הדינים ולעיתים על אמירה בדמעות המנקות, מכבסות ומטהרות.
מצד אחד מלמדת החסידות לומר תהילים בשמחה: "קבלה ממורנו הבעל שם טוב שהאמונה הפשוטה בה' יתברך עם פרק תהילים שנאמר בשמחה יכולים להפוך את ה'צרה' ל'צהר'".
ומצד שני יש לומר תהלים בדמעות: "'כתית למאור', על ידי הכתיתה מגיעים למאור, אך זקוקים ליגיעה רבה ועצומה עם הרבה תהילים בדמעות כדי שיהיה 'כתית'".
התפילה שבתורה
באמירת תהילים יש גם שלימות ושילוב של תורה ותפילה. התהילים הוא אחד מכ"ד כתבי הקודש, ועל אמירתם ביקש דוד המלך שתחשב לעם ישראל כלימוד הלכות עמוקות - נגעים ואוהלות. מאידך כל עניין התהילים הוא תפילה, שירות ותשבחות לה'. יש כאן שילוב של התגלות של ה' אלינו כמו בלימוד תורה, והתרוממות מצדנו אליו, כמו בתפילה.
התהילים הוא התפילה שבתורה ולכן צריך בשבילו לב רוגש, אך גם מחשבה עיונית. זהו שבתהילים יש "תפילה למשה" (תהילים צ'), התורה נקראת על שם משה ובתהילים התורה והתפילה מתאחדים.
למעשה:
הנהיג הבעל שם טוב:
החל מיום שני של ראש חודש אלול עד ליום הכיפורים אומרים, נוסף על שיעורי תהילים שונים, שלושה פרקים ליום (בא' באלול פרקים א־ג, בב' באלול פרקים ד־ו וכו') וכך עד יום כיפור.
וביום כיפור אומרים את שלושים וששה הפרקים האחרונים: תשעה פרקים לפני כל נדרי (קטו־קכג), תשעה קודם הליכה לישון (קכד־קלב), תשעה אחר תפילת מוסף (קלג־קמא), תשעה אחר נעילה לפני תפילת ערבית (קמב־קנ).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
