ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
קדושת שביעית -קדושת שביעית חלה על ירקות שגדלו בקרקע ישראל שלא נמכרה לגוי ושנלקטו בהתר בשנת השמיטה וכן על פירות שגדלו בקרקע ישראל ושחנטו בשנת השמיטה. משמעות הדבר באופן כללי היא שיש להזהר מלהפסיד אותם שלא לצורך, אסור לסחור בהם וכן יש לבערם כאשר מגיע זמן הביעור. בנוסף, כשקונים פירות שביעית, יש להקפיד שלא למכור אותם במשקל ואף חלה קדושת שביעית על הכסף המשולם עבורם (וראה על כך להלן). קדושת שביעית נוהגת בפירות 'אוצר בית דין'. אין קדושת שביעית בגידולי חממות על מצעים מנותקים או מעבר לגבולות 'קדושה שניה' כגון הערבה הדרומית, וצפון רמת הגולן.
אוצר בית דין -מסגרת שבה החקלאי והמוכר הם שליחים של בית הדין המקומי או הארצי לגידול הפירות ולשיווקם. הפירות אמנם קדושים בקדושת שביעית, אבל מותר לשווקם (בשליחות הב"ד), הכסף המשולם עבורם אינו קדוש וכן רבו המקלים לשקול אותם במשקל, כרגיל.
שדה גוי - פירות וירקות שגדלו בשמיטה בשדה גוי או בשדה שנמכרה לגוי אינם קדושים בקדושת שביעית ויש המחמירים בדבר. בירושלים נהגו להקל בפירות שגדלו בשדה גוי וכך נהג מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל. בגידולים המגיעים ממגדלים שאינם יהודים יש יותר מקום לחוש לקדושת שביעית מכיון שיש ספק שמא הם מגדלים על קרקע השייכת לישראל (ואולי אף משוקים תוצרת של יהודים שאז היא גם עלולה להיות אסורה באכילה מטעם איסור ספיחין).
התר מכירה -פתרון הלכתי הנהוג בארץ ישראל (כבר למעלה ממאה ועשרים שנה) לבעית העבודה החקלאית והתוצרת החקלאית בשמיטה. החקלאים מוכרים את קרקעותיהם לגוי. לקראת שנת השמיטה הנוכחית רובן המוחלט של הקרקעות עליהם מגדלים ירקות וחלק מהקרקעות בהם נטועים מטעי הפירות נמכרו לנכרי (נעשה מאמץ גדול, על ידי הרב זאב ויטמן והרב אברהם יוסף, לשפר את המכירה מבחינה הלכתית ולהדר ככל הניתן בנושא זה). חלק אחר של מגדלי הפירות נכנסו למסגרת אוצר בית דין ארצי של הרבנות הראשית.
ספיחין -חכמים אסרו ירקות שגדלו בשדה של יהודי במשך השמיטה, אף אם גדלו מאליהם. ירקות אלו אסורים מדרבנן כדי למנוע מעוברי עבירה לזרוע ירקות בשמיטה. איסור ספיחין אינו חל על ירקות שרוב גידולם היה לפני השמיטה, על ירקות שגדלו באזורים שלא התקדשו ב'קדושה שניה' וכן על ירקות שגדלו על 'מצע מנותק'.
קדושה שניה -שטחי ארץ ישראל שהתישבו בהם 'עולי בבל' בזמן עזרא והגידולים שם חייבים בכל המצוות התלויות בארץ ונוהגים בהם כל דיני שמיטה. שטחים אלו משתרעים באופן כללי מאשקלון וצפון הערבה ועד עכו ואיזור עמק בית שאן.
מצעים מנותקים -גדולים שאינם גדלים ישירות על הקרקע אלא על גבי משטחים מוגבהים ובתוך חממות. אין קדושת שביעית בגידולים אלו.
הוראות הלכה למעשה לציבור הרחב
ירקות -על פי האמור לעיל, ניתן לקנות ירקות באופן חפשי ולסמוך על כך שרוב הקרקעות נמכרו לגוי ועל כן אין צורך לנהוג בהם קדושת שביעית ואף אין בהם חשש ספיחין.
פירות -כל הפירות הנמצאים בשוק בחלקה הראשון של שנת תשס"ח הינם יבול שישית, כי כולם חנטו בשישית, ויש לנהוג בהם כפירות שישית לכל דבר. לקראת סוף החורף יהיו בשוק פירות שחנטו בשמיטה ואז יהיה צורך לברר אלו פירות משווקים על ידי 'אוצר בית דין' ויש לנהוג בהם קדושת שביעית ואלו פירות גודלו בקרקע על פי 'התר מכירה' ואין חובה לנהוג בהם קדושת שביעית. קדושת שביעית חלה גם על פירות שחנטו בשביעית ונלקטו בשנה שלאחריה.
אישורי כשרות -בזמן הקרוב הרבנות תנפיק 'אישורי כשרות' ו'אישורי אוצר בית דין' למגדלי הירקות והפירות.
הפרשת תרומות ומעשרות -ירקות ופירות שביעית פטורים מתרומות ומעשרות, וכך יש לנהוג לגבי פירות או ירקות מאוצר בית דין. פירות שישית או ירקות מאיסום שישית חייבים בהפרשת תרו"מ מעיקר הדין (שנת מעשר עני),
נהוג ומקובל להפריש תרו"מ בלי ברכה גם על תוצרת שביעית מחממות ומצעים מנותקים (במקרה שלא הופרשו
על ידי המגדלים).
נערך ע"י:
"ארץ חמדה"
מכון גבוה ללימודי היהדות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
