ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
ראש חודש אלול הוא גם ראשית ההכנה לימי הדין והרחמים, יום שעלה בו משה להר סיני לקבל את הלוחות האחרונים, ואחרי ארבעים יום וארבעים לילה ירד, ביום הכיפורים, יום שנמחל בו העוון שבעטיו שבר את הלוחות הראשונים. אלול הוא חודש של תשובה. מכאן מנהגי ישראל בחודש זה: סליחות, תקיעת שופר ואמירת "לדוד ה' אורי וישעי". הפסוק "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו" מתנגן בהיכלי התורה.
ידועה השאלה מהו זה שביקש דוד "שבתי בבית ה' כל ימי חיי", כאשר מיד הוא אומר שרצונו הוא רק "לבקר בהיכלו"? האם דוד מלך ישראל חשב שהוא יכול לשבת כל ימי חייו בבית ה'? ומי יצא ויבוא לפני עם ישראל? מי יטפל בביטחון ובכלכלה ובכל צורכי העם המוטלים על המלך?
המובן הראשון של המלה ישיבה הוא מצב מסוים של הגוף, מנוגד לעמידה. אך מוצאים אנו בתורה שישיבה אינה דווקא במצב גוף מסוים, אלא גם שהייה והתעכבות במקום מסוים נקראת ישיבה: "ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם", "בסוכות תשבו שבעת ימים". ובלשון רש"י: "אין ישיבה אלא לשון עכבה" (דברים ט, ט). הרמב"ם מסביר במורה נבוכים (ח"א פי"א) שהביטוי ישיבה הושאל לכל מצב יציב, בלתי משתנה, ומזה: "אתה ה' לעולם תשב". מכאן גם יישוב הדעת, מצב של שקט ויציבות נפשית, הנובע מזה שהדעת נמצאת במקום קבוע, לא מתנודד.
במקום אחר אומר דוד: "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושַבתי בבית ה' לאורך ימים". לא "ושבתי אל בית ה'", אלא "ושבתי בבית ה'". מה פירוש "ושבתי בבית ה'"? חוקר המקרא ר' פייבל מלצר, בן הגרא"ז מלצר זצ"ל בעל 'אבן האזל', מסר בשם אמו הרבנית פירוש נאה: "ושבתי" הוא מלשון שובה ונחת. בבית ה' אמצא מנוחה ויציבות, יישוב הדעת. דוד המלך היה איש מלחמה ואיש מעשה, אך הוא ידע שמנוחתו ויישוב דעתו תלויים בקשר שלו אל בית ה', אל הישיבה. "שבתי בבית ה' כל ימי חיי" הוא מצב נפשי של השקפת עולם יציבה, של אורח חיים יציב, של יניקה מתמדת מהתורה. המלך מצווה לכתוב לו ספר תורה משלו, "יוצא למלחמה היא עמו, נכנס היא עמו... וכן דוד אומר 'שיוויתי ה' לנגדי תמיד'" (תוספתא סנהדרין ד, ד).
שיבה של בנים
מכאן לתשובה. ראינו שיש"ב ושו"ב הם שורשים קרובים. אגב: דעת רש"י בכמה מקומות בפירושו היא ששורשי לשון הקודש הם של שתי אותיות, והאות השלישית יוצרת כעין וריאציה למשמעות השורשית. אמנם במרוצת הדורות התקבלה דעתם של גדולי המדקדקים הקדמונים, ר' יהודה חיוג' ור' יונה אבן ג'נאח, שהשורשים הם בני שלוש אותיות. אולם הכול מודים שהשורשים הנחים, כגון נחי פ"י, נחי ע"ו, נחי ל"ה והכפולים, הם שורשים בעלי משמעות קרובה, ולפעמים אף זהה.
מהי תשובה? משמעותה הפשוטה: חזרה. אדם שואל שאלה ומחזירים לו תשובה. מי שסר מן הדרך הישרה צריך לשוב, לחזור אל הדרך הישרה, בחרטה ובקבלה לעתיד. באופן יותר עמוק, כל החיים הם מסע של תשובה: "תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם". שיבה אל מקור החיים.
התשובה קדמה לעולם. תורת הסוד מלמדת כי בריאת העולם היא בבחינת לידה, שלפניה העובר קשור בטבורו אל אמו ואינו אישיות עצמית כלל. הלידה מובילה בהכרח להתרחקות ולירידה, למצב בלתי יציב ופגיע. עד דכא. היילוד יעבור גמילה והתפתחות, עד שירצה להיות הוא עצמו, להיות אדם שלם. המצב הטרום-לידתי איננו המצב שאליו שואפים העולם והאדם לשוב. זהו מצב של עובר שניזון מאמו בלי אישיות משל עצמו, לחם חסד, נהמא דכיסופא (לחם של בושה). השיבה אל המקור הא לוהי צריכה להיות שיבה של בנים אל אביהם, אחרי שגדלו, עמדו על דעתם ועיצבו את אישיותם. כאשר בנים הולכים בדרך אביהם מתוך בחירה, כבוגרים - שמח האב בבניו, "ישמח ה' במעשיו".
התשובה, השיבה אל ה', דורשת יישוב הדעת, קביעות, יציבות רוחנית. גם כשיוצאים מהישיבה במובנה המצומצם כמוסד לימודי וחינוכי, ורק מבקרים בה לפרקים בבחינת "לבקר בהיכלו", צריך לשאוף ל"שבתי בבית ה' כל ימי חיי", לקחת את הישיבה איתנו לחיים. לחיים של משמעות, חיים של התפתחות, עשייה ויצירה שיש בהם חוט שדרה רוחני. חיים של שובה ונחת. חיים של תשובה.
הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר ברכת משה במעלה אדומים
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
