ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
ראש חודש אלול הוא גם ראשית ההכנה לימי הדין והרחמים, יום שעלה בו משה להר סיני לקבל את הלוחות האחרונים, ואחרי ארבעים יום וארבעים לילה ירד, ביום הכיפורים, יום שנמחל בו העוון שבעטיו שבר את הלוחות הראשונים. אלול הוא חודש של תשובה. מכאן מנהגי ישראל בחודש זה: סליחות, תקיעת שופר ואמירת "לדוד ה' אורי וישעי". הפסוק "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו" מתנגן בהיכלי התורה.
ידועה השאלה מהו זה שביקש דוד "שבתי בבית ה' כל ימי חיי", כאשר מיד הוא אומר שרצונו הוא רק "לבקר בהיכלו"? האם דוד מלך ישראל חשב שהוא יכול לשבת כל ימי חייו בבית ה'? ומי יצא ויבוא לפני עם ישראל? מי יטפל בביטחון ובכלכלה ובכל צורכי העם המוטלים על המלך?
המובן הראשון של המלה ישיבה הוא מצב מסוים של הגוף, מנוגד לעמידה. אך מוצאים אנו בתורה שישיבה אינה דווקא במצב גוף מסוים, אלא גם שהייה והתעכבות במקום מסוים נקראת ישיבה: "ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם", "בסוכות תשבו שבעת ימים". ובלשון רש"י: "אין ישיבה אלא לשון עכבה" (דברים ט, ט). הרמב"ם מסביר במורה נבוכים (ח"א פי"א) שהביטוי ישיבה הושאל לכל מצב יציב, בלתי משתנה, ומזה: "אתה ה' לעולם תשב". מכאן גם יישוב הדעת, מצב של שקט ויציבות נפשית, הנובע מזה שהדעת נמצאת במקום קבוע, לא מתנודד.
במקום אחר אומר דוד: "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושַבתי בבית ה' לאורך ימים". לא "ושבתי אל בית ה'", אלא "ושבתי בבית ה'". מה פירוש "ושבתי בבית ה'"? חוקר המקרא ר' פייבל מלצר, בן הגרא"ז מלצר זצ"ל בעל 'אבן האזל', מסר בשם אמו הרבנית פירוש נאה: "ושבתי" הוא מלשון שובה ונחת. בבית ה' אמצא מנוחה ויציבות, יישוב הדעת. דוד המלך היה איש מלחמה ואיש מעשה, אך הוא ידע שמנוחתו ויישוב דעתו תלויים בקשר שלו אל בית ה', אל הישיבה. "שבתי בבית ה' כל ימי חיי" הוא מצב נפשי של השקפת עולם יציבה, של אורח חיים יציב, של יניקה מתמדת מהתורה. המלך מצווה לכתוב לו ספר תורה משלו, "יוצא למלחמה היא עמו, נכנס היא עמו... וכן דוד אומר 'שיוויתי ה' לנגדי תמיד'" (תוספתא סנהדרין ד, ד).
שיבה של בנים
מכאן לתשובה. ראינו שיש"ב ושו"ב הם שורשים קרובים. אגב: דעת רש"י בכמה מקומות בפירושו היא ששורשי לשון הקודש הם של שתי אותיות, והאות השלישית יוצרת כעין וריאציה למשמעות השורשית. אמנם במרוצת הדורות התקבלה דעתם של גדולי המדקדקים הקדמונים, ר' יהודה חיוג' ור' יונה אבן ג'נאח, שהשורשים הם בני שלוש אותיות. אולם הכול מודים שהשורשים הנחים, כגון נחי פ"י, נחי ע"ו, נחי ל"ה והכפולים, הם שורשים בעלי משמעות קרובה, ולפעמים אף זהה.
מהי תשובה? משמעותה הפשוטה: חזרה. אדם שואל שאלה ומחזירים לו תשובה. מי שסר מן הדרך הישרה צריך לשוב, לחזור אל הדרך הישרה, בחרטה ובקבלה לעתיד. באופן יותר עמוק, כל החיים הם מסע של תשובה: "תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם". שיבה אל מקור החיים.
התשובה קדמה לעולם. תורת הסוד מלמדת כי בריאת העולם היא בבחינת לידה, שלפניה העובר קשור בטבורו אל אמו ואינו אישיות עצמית כלל. הלידה מובילה בהכרח להתרחקות ולירידה, למצב בלתי יציב ופגיע. עד דכא. היילוד יעבור גמילה והתפתחות, עד שירצה להיות הוא עצמו, להיות אדם שלם. המצב הטרום-לידתי איננו המצב שאליו שואפים העולם והאדם לשוב. זהו מצב של עובר שניזון מאמו בלי אישיות משל עצמו, לחם חסד, נהמא דכיסופא (לחם של בושה). השיבה אל המקור הא לוהי צריכה להיות שיבה של בנים אל אביהם, אחרי שגדלו, עמדו על דעתם ועיצבו את אישיותם. כאשר בנים הולכים בדרך אביהם מתוך בחירה, כבוגרים - שמח האב בבניו, "ישמח ה' במעשיו".
התשובה, השיבה אל ה', דורשת יישוב הדעת, קביעות, יציבות רוחנית. גם כשיוצאים מהישיבה במובנה המצומצם כמוסד לימודי וחינוכי, ורק מבקרים בה לפרקים בבחינת "לבקר בהיכלו", צריך לשאוף ל"שבתי בבית ה' כל ימי חיי", לקחת את הישיבה איתנו לחיים. לחיים של משמעות, חיים של התפתחות, עשייה ויצירה שיש בהם חוט שדרה רוחני. חיים של שובה ונחת. חיים של תשובה.
הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר ברכת משה במעלה אדומים
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.










